"אני אומלל?!": הסטודנטים ריחמו עליי שאני חרדי - עד שהגיעו לעשות אצלי שבת
דווקא בין כותלי האוניברסיטה, ובעקבות המבט החילוני המרחם, יצאתי לחפש תשובות, ומצאתי את המודל הפסיכולוגי לזוגיות שמסביר את הקשר הייחודי שלנו עם הקב"ה
דווקא בין כותלי האוניברסיטה, ובעקבות המבט החילוני המרחם, יצאתי לחפש תשובות, ומצאתי את המודל הפסיכולוגי לזוגיות שמסביר את הקשר הייחודי שלנו עם הקב"ה
הקלות הבלתי נסבלת, שבה פוליטיקאים ואנשי ציבור בישראל מרשים לעצמם להשתמש בשנאת חרדים ככלי לגיטימי לחלוטין בשיח הציבורי, היא תופעה מקוממת ותמוהה. כשזה מגיע לחרדים, כל הקווים האדומים נמחקים – פתאום מותר להאשים מעל מיליון איש בצרות של המדינה, להפוך אותם לאויבי הציבור, וגם לקבל על כך מחיאות כפיים באולפנים. מה ההסבר לתופעה הזאת?
ההשתלחות המתנשאת והמקוממת של שדרן התאגיד בשר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציפה מחדש את הכשלים המובנים שקיימים בגוף הציבורי ודורשים טיפול שורש. הגיע הזמן להחזיר את השידור לציבור
הדיונים בעתירות נגד השרים בן גביר ולוין הסירו את שאריות הנימוס: בג"ץ כבר לא מפרש את החוק - הוא מחליף אותו. המציאות המעוותת הזו לא תתוקן בנאומים או בטורים, זועמים ככל שיהיו. על הציבור להבהיר שזכות הבחירה שלנו היא לא מטבע עובר לסוחר
זינוק במספר המורות החרדיות שמלמדות בבתי ספר ממלכתיים הביא את עיתון "הארץ" להציג זאת כדבר שצריך להטריד את קוראיו, אבל כששואלים את התלמידים וההורים מצטיירת תמונה שונה. מה באמת גרם לזינוק הזה, ואיך הוא משפיע על החברה הישראלית?
לא בכל יום נשיא מדינה בת 46 מיליון אזרחים מפנה שעה ארוכה מזמנו היקר כדי לבקר בהיכל ישיבה, אבל זה מה שקרה בעת ביקורו של נשיא ארגנטינה בישראל. מה הביא אותו לבקש את הביקור יוצא הדופן הזה, ומדוע זכה ליחס כל כך מכבד?
הסיסמה המחייבת לשמר את זיכרון השואה מתגלה כמשימה שקשה לבצע. אחרי מסע שואה התברר לי שהדבר אפשרי – ככל שנבין את משמעות השואה
ההיסטוריה, כך אומרים, חוזרת על עצמה. במקרה של האיחוד האירופי, נראה שהיא פשוט תקועה בתסמונת של עיוורון מרצון. החלטות מועצת האיחוד מהימים האחרונים מול התמנון האיראני מוכיחות שדבר לא השתנה. הגישה התבוסתנית, שהפכה את היבשת ללעג ולקלס לפני כמעט מאה שנה, לא באמת עזבה אותה
נוכח השיח חסר האחריות באולפנים על "דשדוש" במערכה מול איראן, הגיע הזמן שגם הפרשנים יבינו שאימפריית טרור של 47 שנה לא מפרקים תוך שבוע
ההתקפות האיראניות על עשר מדינות מוסלמיות משנות את מאזן הכוחות ומעניקות למלחמה משמעות רחבה הרבה יותר ממה שנדמה
האירועים המתחוללים סביבנו חורגים מכל פרופורציה של היגיון: מנהיגים פועלים בניגוד גמור לאינטרסים שלהם, הצלחות צבאיות מדהימות, והשמדה סדרתית של גדולי שונאי ישראל. נס פורים גרסת תשפ"ו
נתונים רשמיים של משרד החינוך מראים כי מרבית תלמידי ישראל היהודים לומדים במוסדות לימוד דתיים וחרדים. איך קרה השינוי?
המושג שנולד בניסיון להרחיק את הציבור מכל דבר שריח של יהדות עולה ממנו – חוזר אל ממציאיו כבומרנג. דווקא מתוך הניסיון להרחיק ולקטב, צומח בשטח דור חדש של תלמידים ומכיניסטים חילוניים סקרנים ומעמיקים
בזמן שראשי האופוזיציה מתקוטטים ביניהם על ההנהגה, הציבור הישראלי כבר נמצא במקום אחר לחלוטין. בעוד הם ממשיכים לנופף בדגלים הישנים והלא רלוונטיים, הישראלים דבקים כיום בערכים שונים
הנתונים המפתיעים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על איכות החיים בישראל חושפים מהם הדברים המשמעותיים באמת שקובעים את איכות החיים
שדרנית אנטישמית מוכרת בארה"ב העלתה מן האוב ספר המאשים את הגמרא בהדרכה לשנאת גויים, למרות שהטענות הופרכו לחלוטין לפני שנים רבות. מתברר כי האנטישמיות מתקיימת גם בלי היגיון ומעל לזמן
שנאה כלפי יהודים קיימת במדינות רבות, אך נדמה שהמשטר באיראן חריג בעוצמת השנאה שלו לישראל. מהו המניע האמיתי מאחורי השנאה המטורפת הזאת?
כאשר ראש הממשלה נתניהו נאם בכנסת על חשיבות לומדי התורה, היו שראו בדבריו מופע פוליטי ציני. אך מי שמכיר את הרקע ממנו בא ואת התבטאויותיו לאורך השנים, יודע שיש לו משנה סדורה ועקבית בנושא
שנת הבחירות כבר כאן, והקמפיינים הפוליטיים בדרך. אבל לפני כל הרעש והצלצולים, חייבים קודם להבין עם מה אזרחי ישראל באמת מתמודדים, והאם בכלל יש טעם להצביע
האירועים החמורים בכפר הבדואי תראבין הם פרק נוסף במערכה המתמשכת על המשילות הישראלית בנגב, אולם לצד המציאות הקשה מתברר שיש גם בשורות חיוביות. לאן פני הנגב?