כל התכנים של הרב משה שיינפלד

פרשת "ויחי", למרות שמסופר בה על פטירתם של יעקב ויוסף. מה המשמעות?

כיצד מגיבים לידיעה, שמישהו צותת לשיחות הטלפון שלנו במשך תקופה ארוכה? המבוכה והבושה משתלטים עלינו. כעבור תקופה נירגע ונשכח, אבל בעולם האמת – לא שוכחים. שם הבושה היא באותה עוצמה

יוון לא החריבה את בית המקדש, אלא טימאה אותו. השקפה כזו נקראת ביהדות "חושך" - ראיה קצרת טווח

יוסף שבוי על לא עוול בכפו, הוא נמצא בחברת אסירים ובכל זאת הוא לא שוכח דבר אחד - את הזולת

מטרתם של החיים אינה במישור, אלא מהארץ לשמיים. כל מה שבארץ, כל הנקרה בדרכו של האדם במהלך יציאתו והליכתו ממקום למקום, מזומן ומיועד להתעלות למטרה עליונה בשמים

האמנות שבחיבור ענייני העולם הזה לעניינים רוחניים – אינה פשוטה כלל. אך היא עיקר הטעם לחיינו

"שני חיי שרה" – שנים של חיוּת ועלייה מתמדת. עלינו ללמוד משרה ולעבור את תקופות החיים כמוה. איך? על כך תקראו במאמר

מי שמרוכז בעצמו, ולא משתמש בחוש הראיה שניחן בו כדי לראות את הסביבה ולגמול חסד - למה לו עיניים?

יש משהו מוזר בצמד המילים "כריתת ברית", או "לכרות ברית". שהרי שתי מילים אלו הם שני מושגים הפכיים ומנוגדים של חיבור וכריתה. מדוע משתמשים במושג "כורת ברית"?

הרבי השתנק בבכי: "עתידו של כל אחד נחתם כעת, מי יחיה ומי ימות, מי יישלו ומי ייטרף. היכן הם בשעת סכנה"?

שנה חדשה עומדת בפתח. הזדמנות נהדרת לחולל שינוי בכל תחום בחיים, בפרט בכל מה שקשור לבניינו האישי והרוחני של האדם

"וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם, וְהָיָה לֶאֱכֹל, וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת. וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹקַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה" (דברים לא, יז)

"וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ, וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה' אֱלֹקֶיךָ" (דברים כו, ד)

"הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ. וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ" (דברים כד, יג).

חסד עשה עמנו הבורא, שאויבינו אינם מאוחדים ואינם מלוכדים זה עם זה

"בָּנִים אַתֶּם לה' אֱלֹקֶיכֶם, לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת" (דברים יד, א).

העולם בנוי מאטומים זעירים שאין בכוח העין להבחין בהם – כך גם בניינו הרוחני של האדם

כשדמעות בעיניו אמר ה"חפץ חיים" לתלמידיו: "לפני אלף שנה ויותר, הקדוש ברוך האריך אף ואמר שיש לו זמן 'לגבות את החוב'. היום אנו בתקופת אחרית הימים, עוד מעט תבוא הגאולה, אין יותר זמן לשלם בהקפה"

כל דבר שמתרחש בעולם, אינו מתרחש ללא סיבה. גם כשהיא לא נראית לנו, היא קיימת. עיון בנביא, בסיפורו של שאול, ממחיש לנו נפלא את פרשת השבוע שחותמת את החומש

עד כמה גדול כוחה של תפילה, שאפילו ללא קול, או ללא הגיית מילים בצורה מסודרת, אינה שבה ריקם? ומה הקשר לפרשת השבוע, תשעה באב והמצב הביטחוני בו אנו שרויים? מאמר מחזק ומעורר מחשבה