יש אנשים שרגשותיהם שולטים בהם. מיוסף נלמד לשלוט אנו בהם
גם לבו של יוסף הומה בים של רגשות. גלים-גלים של געגוע ואהבה שוצפים בלבו, והוא יכול היה להיות עסוק באושרו האישי. אך לא! יוסף הניח בצד את רצונו שלו לראות את אביו, וכל מחשבתו כרגע היא אושרו של אביו
גם לבו של יוסף הומה בים של רגשות. גלים-גלים של געגוע ואהבה שוצפים בלבו, והוא יכול היה להיות עסוק באושרו האישי. אך לא! יוסף הניח בצד את רצונו שלו לראות את אביו, וכל מחשבתו כרגע היא אושרו של אביו
על המידות החבויות בתוכנו בלי שנדע על קיומן, על העצל שאינו דואג לשדה הפרטי שלו, וגם: איך כל זה קשור לאחי יוסף?
השושלת המשיכה דרך יעקב, ואילו עשיו נפלט. והנה, בני יעקב רואים שיעקב אוהב את יוסף באופן מיוחד, והם חוששים שגם הם ייפלטו מן התשתית של עם ישראל, והשושלת תימשך דרך יוסף
המאבק המרכזי בחיים הוא על עניין אחד: אילו דברים, אידיאולוגיות, רעיונות - חשובים בחיים, ויש להשאירם יציבים על מקומם, ואילו דברים יש לנתק ממשקלם וממעמדם, ולהפוך אותם לאבק פורח?
יעקב שאל את רחל האם היא מוכנה להינשא לו, והיא ענתה שכן. אבל, הוסיפה, דע לך, אמנם אני מוכנה, אולם תצטרך להתמודד עם אבי. רמאי גדול הוא. יעקב לא חשש
דווקא בגלל שהדמעות באות ממקום פנימי וטהור, הן עלולות לגרום את ההיפך. אם אדם פוגע במישהו אחר, פגיעה המובילה לדמעות אצל הנפגע, הדמעות הללו עלולות להביא על הפוגע צרות צרורות
על כל אדם באשר הוא, גם אם הוא "גדול שבגדולים", חלה חובה להידמות לאלוקיו ולסייע גם לקטן ממנו
היא יכלה להמשיך לשכן אותו בחדר רגיל בביתה, אולם היא רצתה יותר מזה. היא רצתה לשפר את תנאיו ולבנות עבורו מקום אירוח מיוחד. והיא זכתה
רק אם אתה תהיה ברכה לעולם ואור לגויים, רק אם תמלא את תפקידך נאמנה וחייך יהיו קודש למטרות האלוקיות, או אז יגדל שמך בגויים
מה אפשר ללמוד מתיאוריית מיגור הפשע של רודי ג'וליאני? לקרוע את החוט בעודו דקיק
כולנו מועדים בשלב כזה או אחר. מוכרחים אנו להתאזר בגבורה ולהשתדל לא לחטוא, אולם כשזה כן קורה, אל לנו ליפול אל תוך זרועות הייאוש ובכך להילכד בשנית ברשתו של היצר.
התורה הזאת היא כנפי הנשרים של בני ישראל, שהרימה אותם מעל כל הקשיים ומעל כל העמים שהפכו מזמן לאבק בגלקסיה
הבריתות שהיו עד עכשיו הן שכל אחד קיבל על עצמו את שמירת תרי"ג המצוות. בברית הזו, נוסף על כל אחד מישראל שעבוד להיות ערב על שמירת המצוות של כל אחד מישראל
אחת העצות שה"סבא" מקלם נותן לאדם כדי לצאת זכאי בדינו היא להיות איש כלל, איש שרבים צריכים לו. כשהוא הופך להיות חלק מהכלל ואף משמעותי לכלל, סיכויו לשנה מבורכת גדלים בהרבה
כשאדם מהדר במצוות השבת אבדה ברובד הממוני, זה מעורר את מידת הרחמים והבורא נוהג אף הוא עם בניו במידת הרחמים, והוא יוצא לחפשם ולהשיבם לגבולם
אם השולחן שבור, גם אם אחת מרגליו נותרה שלימה, אף אחד לא יגדיר את הרגל כמשהו שלם. אם אדם לא חי עם השם אלוקיו, חלילה, הרגל אולי שלימה, אבל השולחן שבור
מציאות החיים היא, שכמעט כל דבר טוב נקנה בייסורים. אדם מוכרח לעמול ולהזיע קשה כדי להשיג הישגים ותוצאות בכל תחום מתחומי החיים, בפרט בעניינים רוחניים
אדם אכל פרוסת לחם, והוא מודה לאלוקיו לא רק על הלחם, אלא על יציאת מצרים, על הברית, על התורה, על עצם החיים, על יופי וחן העולם, על החסדים המקיפים אותו מכל עבר
ככול שבני אדם מתיישנים בתוך סביבתם, כך הם מתרחקים יותר ממקורם הראשון, ושוכחים את הנסיבות שהולידו את המצב הנוכחי
בימים אלו, עלינו לעשות חשבון נפש ולשאול את עצמינו, האם מוותרים אנו על האמת למען השלום?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה