הרב יצחק זילברשטיין

"מן הסתם חשוב לך לשמור על בריאות יציבה, ולייעל יותר את חריפות שכלך?", "בודאי", השיב. "אם כן, כדאי מאוד שתשלם קצת יותר ותרכוש את הבשר ההוא, יש בו מעין 'ויטמינים' מיוחדים המועילים לחשיבה מעולה ולחוסן גופני..."

כל הניסיונות לשכנע את האשה שהדבר אסור, עלו בתוהו. היא טענה, וחזרה וטענה, שהיתה מאוד מעוניינת להפסיק לעשן, במיוחד בשבת, ואף מרבה להתפלל על כך, אבל במציאות - כל פעם, עם התקדש שבת מלכתא, היא חשה בדחף עצום שאי אפשר לתארו, להוציא סיגריה ולעשן

'אם אינך אוכל את המנה, אין לנו מה לעשות עמה, כי אנו שבעים, ובודאי שמחר לא נאכל ממנה, וגם אם נחזיר אותה לחדר האוכל, היא תיזרק לאלתר לאשפה'...

'אם תצליח להראות לי פגם מסויים בדירה, אבטל בשמחה את המקח, כל עוד אין כאן פגם הנראה לעין והדירה ראויה לשימוש, אין לך שום תביעה...'

פנה בעל הבית אל הזקנה והודיע לה נחרצות: "אני מאוד מצטער, עלייך לסלק מכאן את החתולים, ואם אינך מוכנה, תאלצי לעזוב את הבית!"

"החלטתי לשמור על שתיקה, כדי ללמדך לקח, וגם להשתכר מגנבותיך, אך 'ביום פוקדי, ופקדתי' - כעת תצטרך ליתן לי את מלוא תשלום גנבותיך, שלפי חשבון עולה על 500 שקלים"...

'חניה במתחם המיועד לנכים, עלולה לגרום לסבל עצום לנכים, ויתכן שהדבר אף יגרום לנכים לשוב לביתם לאחר שלא ימצאו מקום חניה סמוך לבית הכנסת, כך שאיני יודע אם יצאת ידי חובה בתפילתך, בו בזמן שגזלת את מקום החניה של הנכים...'

האיש הביא עמו קופסה רחבה, ובתוכה מבחר מגוון של סוכריות שוויצריות, אסף אליו את כל הילדים והכריז: כל ילד יבחר לעצמו סוכרייה אחת!

שיגר רבי יוסף קארו את שלוחיו לאותו ירקן, וביקשוֹ לשמש כשליח הציבור. הירקן סירב, ולא ידע כלל מה רוצים ממנו; וכי אני ראוי לעבור לפני התיבה בעצרת ההתעוררות על הגשמים?!

ראה נא כבוד הרב, במונית שלי קיים מונה שאינו מדוייק כל כך, דהיינו, בכל נסיעה הוא מגדיל קצת את התעריף, באופן מתוחכם שהנוסעים אינם מבחינים בו

בשעת לילה מאוחרת הגיע לביתו, ומוחו עדיין שקוע בהרהורים על סיבת הכישלון בהרבצת התורה באותו יישוב. והנה ללא שימת לב, הוא ניגש לארון הספרים, ושולף ספר מסויים, פותח אותו באופן אקראי, ומתחיל לקרוא דבר שזעזע את נימי נפשו

בערב כאשר הגיע לביתו, החלה המלחמה הקבועה בתוכו. 'הציור הזה לא מוצלח בכלל', הרהר; 'שילוב הצבעים איננו מציאותי', המשיך בחיבוטי הנפש שלו

'היום בצהריים האופנוע שלי התקלקל, ואין לי כלי-תחבורה אחר להשתמש בו בשבת במקרה שחלילה יזעיקו אותי להציל; אולי תוכל להעמיד לרשותי את הרכב שלך למשך השבת?...'

הודה לרב קובלסקי נרגשות, אבל הרב קובלסקי לא סיים את תפקידו. ברוכים הצדיקים, שטובתם שלמה. הוא תמך בישיש במעלה המדרגות, מדרגה אחר מדרגה, עד שהביאו לדירתו

לאחר שסיים הספר את מלאכתו, אמר לו החתן כדברים הללו: 'מה תעשה, אדוני הספר, אם אגלה לך שהתספורת שלך תועיל לי רק במעט, כי טבע השערות שלי שהן גדלות שנית לאחר שעה-שעתיים מתום התספורת?...'

"ניצלת בגסות את מצב 'כבוד הבריות' הנורא שלי, ומעולם לא התכוונתי לקנות את המכנסיים במחיר כל כך מופקע!"

'היום זכיתי לקיים מצוה גדולה... כשניקיתי את אחד מחדרי הפנימייה, הבחנתי במזוזה המונחת על הרצפה (משום שנפלה ממקומה), מיד הרמתי אותה, נתתי לה שתי נשיקות, וקבעתי אותה במקומה...'

עם הזמן העובד התקרב יותר ויותר אל השולחן, עד ש...ביקש לישב לצד הבחורים בשעה שמזמרים, והם לא התנגדו. כעבור כמה שבתות, הגוי, שניחן בכישרון ובקול משובח, הפך להיות ה'מסמר' המרכזי בשירה...

"כבוד הרב יתן לי בבקשה סגולה, שבכוחה לדחות מעלי את הפורענות". "יש סגולות וקבלות רבות", אמר לו הרב, "אך חשוב שתקבל רק אחת ותשתדל לעמוד בה"

האיש הוסיף לציין שביתו ממוקם בסמוך למרכז למקומות בילוי (קניון ומסעדות) הפועלות בשבת, רח"ל, וכיון שבאזור קיים מחסור במקומות חנייה ביום השבת, ישנם נהגים המרשים לעצמם לחדור לרשותו הפרטית ולהחנות שם את רכבם...