הרב יצחק זילברשטיין

ביום מן הימים אירעה תקלה רצינית בחשמל הבניין המשותף, וכשעמדתי לתקנה, הסתפקתי: הרי מונחים כעת בתנורים ומעל לכיריים החשמליות של הגוי, תבשילים המלאים בבשר בחלב, כך שברגע שאתקן את לוח החשמל המשותף, מיד אגרום לבישול בשר בחלב

איזו מצוה יכול האדם לקיים רק כשהוא במצב של ישיבה? והיכן מצינו שהוציא מת את הרבים ידי חובה? מספר חידות מרתקות בענייני קיום המצוות, ותשובות בצידן

נענה הלה: 'אשמח מאוד להצטרף אליכם'. שאלוהו, 'הלא אתה באמצע העבודה?!', 'זה בסדר', השיב, 'גם אם אתפלל אתכם, הרחוב לבסוף יהיה נקי'

האם גם לגבי אמורה ההלכה של 'בכל כוחו', ואני חייב לדקדק על כל רגע כ'אבא חלקיה', או שמא מותר לי להתרשל מעט במלאכתי...?

והנה, שמעון מנסה להתניע את הרכב שוב ושוב, אך לשווא. מנוע הרכב אינו פועל... התקשר אל ראובן והתלונן שהרכב אינו נדלק, והלה הרגיעו: 'תעלה לדירתך, אני מגיע לסדר את העניין בעוד כחצי שעה'

חולה במחלה קשה הלך לבדיקה אצל רופא מומחה, וביקש ממנו לדעת כיצד לטפל במחלתו, אך הוסיף בקשה: 'אל תגלה לי בשום אופן כמה זמן נשאר לי לחיות...'

בני הזוג התמרמרו: 'הלא הזהרנו אותך שלא לגלות את מין העובר!', וכעת אינם מעוניינים לשלם את שכרו של הרופא עבור הבדיקה

האיש שָׂכר עובד שינהל עבורו את החנות, והדריך אותו לשמור בקפידה על מנהגו - "שלא תעיז לפתוח את היום בהוצאה, אלא רק בהכנסה; אם יגיע מאן דהוא לדרוש חוב, או אפילו לבקש לפרוט כסף, אל תיפתח עבורו את הקופה, אלא תדחה אותו לזמן מאוחר יותר..."

הכלה איבדה את עשתונותיה, וממש יצאה מכליה, משום שראתה בכך סימן לא-טוב, שכביכול הזיווג הזה אינו שלה, ו...סירבה לצאת אל האולם, שם המתינו לה קרובות-משפחתה וכל חברותיה

האב נזעק ונתקף בבהלה. "אני מבקש ממך בני היקר, אל תטוס! זה סימן רע, מזל שחור...". הבן ניסה להסביר לאביו כי אלו חששות של הבל, 'כי לא נחש ביעקב'

'אם כבודו רוצה את הדוד ההוא, בבקשה, אך הכסף ששולם נשאר אצלי כדמי ביטול!', הודיעו הצלם. וכאן החתן התרעם: 'הלא רימתני בכך שאישרת כי אתה הצלם הטוב ביותר בשוק, וכי אינך מכיר בעובדה שדוד המפורסם הוא הצלם הוותיק והמובחר שבשוק?!

כמה רגעים לפני שעמד החזן ליטול את כוס הברכה ולברך, נודע לו, כי רוב ככל משתתפי הסעודה, הגיעו לשמחה על ידי נסיעה ברכב, רח"ל

'תשמע לא איחרתי סתם, עסקתי בהצלת נפשות... ובכן, עליתי למונית, והנהג פרץ בבכי וסיפר לי כי נפשו וגופו 'משדרים' לו, כי זהו יומו האחרון, והוא על סף התקף לב חמור רח"ל... הנהג אף שלף מכיסו 'מכתב פרידה', וביקש ממני לבדוק אם הוא מנוסח היטב בצורה מרגשת...

בכל מהלך הטיסה ניצבה מולו דמותו של ראש הישיבה, שליטף את ידו בחום תוך כדי שהסביר לו כמה חשוב לשמור על גדרי שמירת הסדרים, וליבו נקפו על שלא ציית להוראתו

מתפתל הלוך ושוב, ולא מוצא מקום חניה פנוי... מתוך הלחץ הנורא, לפתע נזכר בסגולה הידועה - צדקה... פכר ידיו אל-על, ופתח ואמר: 'אוי ריבונו של עולם, אם אמצא מקום חניה, אתן לצדקה...'

האם עתה עלי לקיים את נדרי אשר נדרתי, משום שלמעשה נעקר בית הספר ממקומנו; או שמא מאחר ולא אמרתי ש'יעקר מכאן', אלא שיעקר סתם, אני פטור (לעת עתה) מקיום נדרי, כי הוא לא נעקר מהעולם אלא רק עבר מקום?

ברבות הימים, התגרש האיש, והנה הוא מגיע אל הגבאי ודורש ממנו למחוק את שמה של אשתו מן הפרוכת, "שהרי עכשיו אין היא אשתי"...

הלא ידועים דברי אדוננו הגר"א, שאם יש בבית הכנסת אפילו מסמר אחד גזול - הדבר מעכב את קיבול התפילות והסייעתא דשמיא, ולכן החלטתי לתקן את הדבר...

אי אפשר לתאר את עוצמת הבושה שאחזה בראובן כשתפס מה אירע. היה זה כאמור במעמד מתפללים רבים, שראו בקלקלתו, ובמשך תקופה ארוכה לא יכול היה להרים את עיניו לעבר חבריו

מספר לנו היהודי: הנה לאחרונה מגיע אבי שיחי' להתפלל אצלנו בבית הכנסת באופן קבוע, והבעיה היא - שהוא הפך ל'ציר המרכזי' של הפטפוטים והשחוק. לדאבון ליבי, קורה גם שהפלאפון שלו מצלצל ומנגן בקול, והוא לא נמנע מלענות לשיחות