הרב יצחק זילברשטיין

כעבור מספר ימים, בנו הגדול של ראובן ניגש אל אביו ומספר: 'אמש נגלה אלַי סבא בחלום, ולחש לי כי מתחת לרצפת הבית, בעומק האדמה, טמון אוצר גדול מאוד'...

ראובן רשם את הפרטים לצד פרטי ההצעה של המתווך הקודם, והשתומם לרגע... 'מדהים', חושב בליבו, 'הפרטים כולם תואמים בדיוק לפרטים שמסר לי המתווך הקודם'. ביקש מיהודה: 'אולי תוכל לומר לי את שם הרחוב, ללא כתובת מדוייקת?

כשהגיע האב אל המכבסה ליטול את מעילו, אמר לו בעל המכבסה, 'נדמה לי שאתה צריך לשלם לנו עבור העבודה'. האב השיב: 'אשלם רק אם יאמר לי הרב שאכן כך הוא הדין...'

בסוף השבוע תמונתו של הילד עם שלט ה'הצלה' שלצידו, התפרסמו בשער השבועון. העורך פרסם כתבת-ענק על סיפורו הנוגע ללב של הילד המנסה להציל את ביתו

ראובן ניסה לחמוק, ושמעון דלק אחריו, עד שהתקרב, כיוון את המצלמה, ולפתע, ראובן הרים את ידו ושלחה לכיוון ידו של שמעון, כתגובת התגוננות, ושלא במתכוין 'העיף' ראובן את המצלמה, והיא נפלה והתרסקה...

איך יתכן שיהיה מותר לאכול אדם? ואיזו בהמה מותר לאכול מבשרה, אך אסור לשתות את החָלָב שלה? מספר חידות מרתקות בדיני כשרות המאכלים, ותשובות בצידן

ילדה האשה בשעה טובה בן זכר בריא ושלם, ועתה התעוררה שאלה מעניינת בנוגע לקריאת שמו של הבן

האשה ילדה בשעה טובה ומוצלחת, והנה, לאחר השבת, שאל אבי היולדת 'מדוע החלטתם ללדת דוקא כאן?', השיבו בני הזוג: 'שמענו שבבית חולים הזה כל יולדת זוכה במתנה מיוחדת - עגלת תינוק חדשה!...'

הוא הכניס את החולה למונית, וכשהגיע לשערי בית החולים הוציא את החולה ונשאו על גבו היישר לחדר המיון, השכיב אותו על אחת המיטות, והודיע לצוות הרופאים שמצא את האיש ב...רחוב יפו בירושלים, ואין לו כל מושג מי הוא, ועל כן עליהם לטפל בו

האנשים המעטים שהיו באותה שעה ברחוב, לא ידעו להשיב לי, עד שנתקלתי באדם אחד שאמר: איני יודע היכן יש בית מרקחת, אבל אוכל לברר זאת בקלות תוך רגעים ספורים... האיש שלף מכיסו מכשיר 'אייפון' והחל לחפש בו...

אנשי חברת החלב מאמינים שהדבר יביא להגברת רווחיהם, היות והפרסומת המציגה את המנהיג ה'חשוב' שהחליט לבחור דוקא בחלב ה'מיוחד' שלהם, תשפיע על רבים להזדהות עם מוצריהם...

ראובן אמר כי מחיר הדירה הוא שני מיליון שקלים, ומחמת המטרד הוא מוכן להוריד מאתיים אלף, אך שמעון לא הסכים, ולאחר משא ומתן ממושך, סוכם על הורדה של שלוש מאות אלף שקלים

שמעון דופק בדלת, ויהודה, השוכר החדש פותח. "לא אפריע לכם, באתי רק כדי ליטול בחזרה את הסורגים שלי...", הודיע שמעון. לאחר בירור העניין, מתקשר יהודה אל ראובן המשכיר ותובע: "שכרתי ממך דירה עם סורגים

לאחר שהשתחרר מבית החולים, הופיע בשערי בית הכנסת, כשבידיו נברשת גדולה ומרהיבת עין. לנברשת הוצמדה לוחית, שכה נחרט עליה: 'הנברשת נתרמה לבית הכנסת על ידי... כאות הוקרה לאלוקים על הנס הגדול שנעשה לו במקום הזה'

הפרידה הפתאומית והבלתי-צפויה גרמה צער רב במיוחד לישראל גרוסמן הצעיר. 'עוגמת הנפש שלי נבעה מכך שלא התאפשר לי להודות לנער ההוא על המאכלים שנתן לי, שחיזקו את גופי, ועל ידי כך למדתי יותר בחשק', סיפר הגר"י גרוסמן לצאצאיו ברבות הימים

הנהג התפלא והשיבו: 'הרי הגעתי בדיוק בזמן שאמרת לי, ומה איכפת לך מה עשיתי בזמן ההמתנה... לכאורה זה בגדר זה נהנה וזה לא חסר!

הנהג שומע, ומהרהר בליבו, הרי המרכז ההוא נסגר בשבוע שעבר, וכפי הנראה שהנוסע לא שמע על כך...

האם הנוסע יכול לרדת מהמונית, ולשלם לו את הסכום המופיע במונה עד לתום שהייתו במונית, או שמא צריך הנוסע לשלם גם עבור המשך הנסיעה עד למקום ששכרו מתחילה?

'את חטאיי אני מזכיר היום... אנא אל יכעס עלי, אני יהודי עני שמתגלגל מדירה לדירה עם ילדיי, ובזמן האחרון התגוררנו במקלט עם צחנה נוראה ועכברים. כששמענו אודות 'מוקד ההצלה', החלטנו, שאולי גם אנו נוכל לזכות לשהות מעט ב'מקלט'

בדירה הסמוכה מתגוררת חברתה של הכלה, שעדיין איננה נשואה, וגם אחותה הגדולה. מותר לקנות את הדירה, אך האם אפשר כך לדקור את העיניים של השני?