זוגיות

"לפעמים מאחורי נתינה גדולה מסתתר פחד גדול. הפחד שאם לא נהיה בדיוק מה שמצפים מאיתנו להיות, נאבד את המקום שלנו אצל האחר"

תביני, צודקת יקרה. כשהבית הופך לאזור מלחמה שבו הוא מרגיש מותקף ומואשם, האינסטינקט ההישרדותי שלו אומר לו "ברח!"

"אני מאמינה שזה הסיפור שלך, שזה העבר שלך והכל אמיתי. אני רק לא בטוחה שהסיפור הזה צריך להיות גם העתיד שלך": הדרך להפסיק לתת לעבר לנהל את הזוגיות בהווה

קשר זוגי תומך ויציב הוא מתנת חיים, אבל מתנה שצריך להשתדל מאד כדי לקבל אותה. אנחנו רגילים להתאמץ עבור דברים שונים בחיי היום יום, אבל בתחום הזוגיות לפעמים אנחנו מצפים שדברים יגיעו ללא מאמץ מיוחד. זה המקום בו אנחנו רוצים לנוח, אבל לפעמים דווקא בו צריך לעבוד

למה ההצלחה בחוץ לא מפצה על הריקנות בבית? תובנה חסידית עמוקה על הסוד שהופך גבר מ"נוכח-נפקד" לרועה האמיתי של המשפחה, ומסביר למה הוא לעולם לא יהיה שלם כל עוד לאשתו חסר

נאמרה מילה פוגעת, וזה כל כך כואב. מה עושים? האם להגיב מיד או לחכות? זה קורה מהר ויוצא משליטה, אבל בכל רגע אפשר לנסות ללחוץ על הברקס. כל רגע בו נעצור נמנע הידרדרות נוספת

מה הבעיה כשהולכים לישון עם הטלפון, ומה הקשר לזוגיות? הרב אליהו נקש במסר קצר וקולע

פעמים רבות לא המעשים הם שמרחיקים בני זוג, אלא דווקא המילים היומיומיות שנאמרות בלי מחשבה. הן מצטברות לאט, שוחקות את תחושת הביטחון, ובמקום לבנות בית הן יוצרות מרחק. לפניכם 10 משפטים שזוגות אומרים בלי להבין כמה הם מזיקים

ארבעה פסיכולוגים חושפים מה הביטוי ההרסני ביותר בזמן מריבה וכיצד מילה קטנה אחת, שנועדה כביכול להרגיע, דווקא גורמת לקצר בתקשורת

"זה נורא קשה לא להרגיש רע עם עצמי כשהיא אומרת שפגעתי", הודה גיא. "בדיוק בגלל זה אנחנו צריכים לדבר על ערך עצמי מול פגמים"

כמו שיש מערכת עיכול פיזית שיודעת לפרק מזון, לספוג מה שטוב ואת הפסולת להפריש - כך יש בנפש מערכת עיכול רגשית. מי שלא רכש כלים רגשיים, אין לו מערכת העיכול הזו

יש שלב שבו אנחנו מפסיקים להקשיב לבני הזוג שלנו ומחכים רק לתורנו לענות. הטור הזה נכתב מדם לבי על "הרעש הלבן" שמתיישב בין שני אנשים ומסרב לעזוב, על התסריט הידוע מראש, ועל הרגע המטלטל שבו הבנתי שזוגיות היא לא בית משפט שצריכים להביא בו הוכחות

מתלבטת מה הלאה, וה' תופס אותי חזק, שלא אברח, וזורק בי רעיון: "התלהבת מאוד כששמעת עליו. הוא היה נשמע מאוד טוב ומיוחד. למה שלא תנסי לחפש בו את מה ששמעת?"

"כשאתה נעלם ומרצה, כשאתה הופך ל'רואה ואינו נראה' בבית, אתה מונע ממנה את הדבר שהיא הכי זקוקה לו בעולם: עמוד שדרה"

"הסיטואציה הזו בסלון היא רק טריגר, ומי שמנהל עכשיו את השיחה בינכם אלו פצעי הילדות שלכם. אותם פצעים עדינים וסמויים מן העין שכולנו נושאים איתנו"

למה אנחנו ממהרים לאמץ כל ביקורת שמוטחת בנו? שיחה על הדפוס ההרסני של נטישה עצמית, עזיבת הקורבנות וההסכמה להיות ראויה לאהבה גם כשאת לא מושלמת

אהבה אינה בנויה רק מהבנה, היא בנויה גם מענווה. מהיכולת לומר "אני לא בטוח שאני מבין אותך עד הסוף, אבל חשוב לי להיות לצדך"

כשאמא לא מרוצה מהחינוך של אבא, ומבקרת אותו על כך באופן עקבי, נוצר בבית אקלים רגשי מורכב. איך פותרים את הבעיה?

היא מייצרת דרמה כדי שיראו אותה, הוא נאטם וקופא כדי לא להיפגע. למה המגננות שהצילו אותנו בעבר מחרבות את הזוגיות שלנו בהווה, ואיך עוברים ממסילת הישרדות למסילה של התקשרות וריפוי?

אפרת ברזל משוחחת עם רבקי קאהן, חסידת בעלז, על הסיפור הטיפולי שלה בעודה בנישואים שבהם הרגישה כמו בסיוט, על התובנות שקיבלה ועל הדרך שבה הפכה את הזוגיות שלה מגיהינום לגן עדן