מדע

עבור רובנו צבע הוא צבע וצליל הוא צליל. אבל עבור אנשים מסוימים, צלילים יכולים לעורר גירוד בגוף וצבעים ומספרים תמיד מופיעים עם הקשר קבוע. לתופעה הזו קוראים סינסתזיה, והיא אמיתית לחלוטין

בטבע קיימים יצורים מופלאים שמצליחים לעשות דברים שנראים כמעט בלתי אפשריים. אחד מהם הוא צמח קטן בשם המוכר ברחבי העולם בשם "צמח התחייה", הודות ליכולת המפעימה שלו להפוך לירוק, גם אחרי שנראה שהוא יבש לחלוטין

מה קורה בתוך המוח שלנו ברגע שבו אנחנו עומדים מול יצירת אמנות עוצרת נשימה, נוף מרהיב או חפץ עתיק שמעורר בנו התרגשות בלתי מוסברת? זה מה שמנסים מדענים במוזיאונים להבין

מומחית מבית החולים שיבא, פרופ' ציפי שטראוס, עם גילוי מעניין: "המדע של העשורים האחרונים מציג תמונה שונה, חדה ומטרידה הרבה יותר - אך גם אופטימית"

מהו המאכל שסבתא תמיד הכינה, ובאמת תורם לבריאות וחיזוק מערכת החיסון? אם מיד הבנתם שמדובר במרק עוף, צדקתם. השאלה היא למה דווקא מרק עוף עלה לכם לראש, ומה המדע באמת גילה עליו?

לפתע הוא מתעשת. מה אני עושה? נשארו לי 5 דקות! עכשיו כלום לא יעצור אותי! הוא רץ, בתוך 3 דקות מצליח להיכנס לחדר האוצר, ובשתי הדקות שנותרו אוסף לשק כמה שרק מצליח. אין זמן לבחור, אין זמן לבדוק, פשוט להכניס. לאסוף. להכניס. ואז הבאזר. הזמן נגמר

משהו בנפש היהודית שלו – החיפוש, השאלה, הבחינה המתמדת – דחף אותו לשאול שאלות שאחרים נמנעו מלהעלות. הוא הביט על הכלורופיל, אותו פיגמנט ירוק שכל ילד לומד עליו בשיעור ביולוגיה, ושאל: אם זהו החומר שמאפשר לצמחים לחיות, אולי יש בו גם רמזים עמוקים יותר שיכולים לסייע לאדם?

כבר דרווין עצמו הציב לעצמו תנאי ברור: אם יוכח שקיים איבר מורכב שלא ייתכן שנוצר דרך שינויים קטנים, הדרגתיים ומועילים – התיאוריה שלו תתמוטט. יותר מ-150 שנה אחר כך, הצטברה שורה ארוכה של דוגמאות בדיוק מהסוג הזה – והן אינן נוחות למי שמבקש להסביר את כל החיים במונחים של מוטציות אקראיות וברירה טבעית בלבד

המדע מבריק. הוא מסביר כל "קרון" בצורה מופלאה. באמת. אבל עדיין ישנה השאלה המביכה בחזית: למה בכלל יש רכבת? מי בנה אותה? מי הניח את המסילות? מי לחץ על מתג ההפעלה של היקום?

כשהביולוגים צופים היום בעובר זעיר במיקרוסקופ, הם רואים מערכת עדינה, מרובדת, שצמתיה העמוקים נעולים כמעט לגמרי. בתוך המרקם הזה, השאלה איך נוצר כל העושר הביולוגי שלנו אינה נעשית פשוטה יותר. להיפך – היא הופכת לדרמטית, מורכבת ומסקרנת מאי פעם. והתשובה ברורה ומתבקשת: בורא העולם

הגוף שלו כמעט לא ניכר – אוסף קטן של טבעות זעירות במרכז, ומסביבן נשלחות רגליים דקות להפליא, ארוכות פי כמה מהגוף עצמו. זהו עכביש הים, פיקנוגוניד, אחד היצורים המוזרים והמופלאים ביותר שנבראו מתחת לפני המים

הוא ועמיתיו אספו תולדות חיים מפורטות של אנשים עם מחלות כרוניות, והשוו בין דפוסי אישיות, טיפול במתח, תחושות בדידות או תמיכה – לבין מדדי מערכת החיסון ומצב המחלה. שוב ושוב עלה אותו דפוס: אנשים עם תחושת חוסר אונים, בידוד רגשי או קונפליקטים פנימיים חריפים – נטו ללקות במחלה קשה יותר, או בהתקפים תכופים יותר

כדור אש מסנוור עלה מעל האדמה, האוויר רעד, והאנושות חצתה סף שממנו אין דרך חזרה. מאחורי ההבזק הזה, שנקרא בשם הקוד טריניטי, עמד מבצע סודי ונועז שכונה "פרויקט מנהטן"

האיש שגדל על ברכיהם של ענקי הכימיה הטרום־ביולוגית, סטנלי מילר וג'פרי באדה, מוצא את עצמו היום מסביר בשקט, בשפה מדעית וקרה, מדוע בעיניו התרחישים החומרניים להיווצרות החיים פשוט לא עובדים – ומדוע חייב להיות מקור תבוני מאחורי החיים

הרבה נאמר על חייזרים, אבל ישנו נושא פחות מדובר בתחום: הצבע הירוק של החייזרים. איך יודעים כל מפיקי הסרטים, מתעדי העדויות, ומספרי הסיפורים, שהחייזרים הם ירוקים? מה רע בחייזר סגול? כתום?

תורת ישראל, כבר לפני 3300 שנה, אומרת כי עופות מטילים ביצים רק על הארץ, ולעולם לא במים. האם זה נכון? אם כן, מדובר במידע על-טבעי, שהרי לא הייתה שום דרך לדעת זאת לפני 3300 שנה, ללא מדע וללא אמצעים טכנולוגיים לביצוע תצפיות בכל היבשות, החופים והימים בעולם כולו

וינסטון קרא את הספר, ראה בו התייחסות לסימולציית מחשב שאמורה לדמות תהליך אבולוציוני, והתיישב לבדוק את הנושא ברצינות. האם סימולציית מחשב יכולה להראות דבר כזה? או שמא להיפך?

למה יש אנשים שאוהבים לאכול רק את ה“בקבוקים” של הקלמנטינה? האם ייתכן שיש כאן משמעות רגשית שמגיעה מהילדות? ומה אומר על כך המדע? לגזור ולשמור (ומצווה גם לשתף)

בספרות של ימי הביניים אנחנו קוראים על "ילדי הירח", אנשים שחייהם מושפעים מתנודות הירח, וניתן לצפות מה יקרה להם לאור מילוי הירח או להיפך. בעת החדשה נתפסים הדברים האלו, כצפוי, כדברי הבל. אך האמנם מדובר בדברי הבל?

גיל היקום הוא לא נתון קבוע וחד-משמעי, אלא תלוי לגמרי במהירות שבה בחר הבורא להרחיב את היקום בששת ימי בראשית, כי עם הרחקת הגלקסיות זו מזו "נמתח" גם האור שביניהן