המאכל שסבתא תמיד הכינה, ורק עכשיו המדע גילה שהוא באמת מרפא

יש משהו כל כך מרפא במרק העוף של סבתא. אנחנו ידענו את זה כבר מזמן, אולם בשנים האחרונות גם המדע מדדה בצעדים איטיים אחרי העובדה הזו, ומאשר אותה באמצעות שלל מחקרים. 

פעם מזמן, כשהייתי ילדה עם חום ואף סתום, בלי כוח להרים את עצמי מהמיטה בבית של סבתא, שמעתי אותה קוראת לי מהמטבח: 'בואי בינתי, תאכלי משהו חם. תתחזקי". במקרה שלי זה לא היה מרק עוף רגיל, אלא מרק ירקות עם עוף וכל הטוב שיש במטבח מרוקאי (עם סבתא חסיבה ז"ל שכל היום עמלה בו) להציע. מעולם לא שמעתי אותה אומרת לי: תקחי כדור, למרות שהיא לקחה אותם בשפע. לי, היא תמיד הציעה קערת מרק טעים מעשה ידיה, ואני אף פעם לא סירבתי. 

אז למה דווקא מרק עוף? אז האמת היא שכל מרק כמעט יעשה את העבודה כשמדובר בחולי, כי האדים מסייעים לפתיחת דרכי הנשימה, ומקלים על גודש בסינוסים. אבל מעבר לכך, כאמור, מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצאו כי למרק עוף עשויה להיות השפעה אנטי דלקתית הודות לרכיבים המשתחררים מהעצמות ומהעוף, אחרי בישול ארוך שהם עוברים. 

מסתבר שבבישול ארוך משתחררות מהעוף והעצמות חומצות אמינו שחיוניות ביותר לתמוך בתגובות של המערכת החיסונית לחיידקים ווירוסים, וזה הסוד של מרק העוף שמעטים יודעים. אחד ההסברים מתמקד בחומצה אמינית בשם ציסטאין, המשתחררת במהלך הבישול ודומה במבנה שלה לחומר המשמש בתרופות מדללות ליחה. דווקא היא עשויה לסייע בהפחתת סמיכות הריר בדרכי הנשימה.

אבל הסבתות שלנו לא הסתפקו בעוף בלבד אלא הוסיפו לסיר המרק גם גזר, בצל, סלרי, כוסברה, פטרוזיליה, תפוחי אדמה ובטטה. כשכל הרכיבים הטובים מהירקות האלה, כדוגמת בטא קרוטן שתומך בתפקוד מערכת החיסון, מתבשלים יחד - זו חגיגה אחת גדולה לחיזוק הבריאות שלנו. 

גם הפסיכולוגיה משחקת תפקיד

מעבר להשפעה הפיזיולוגית, יש למרק גם כוח רגשי. מחקרים בפסיכולוגיה מצביעים על כך שאדם שמקבל חום רגשי ודאגה מסורה בזמן החולי שלו - מבריא בצורה מהירה וטובה יותר מאחרים. 

כאשר הילד או המבוגר מרגיש שמטפלים בו, רמות הסטרס יורדות וסטרס נמוך יותר תורם לתפקוד טוב יותר של מערכת החיסון. אז אמנם סבתא חסיבה ז"ל (שהמאמר יהיה ב"ה לעילוי נשמתה) לא קראה מחקרים קליניים ולא חיפשה מונחים כמו אנטי דלקתי או חומצות אמינו, אבל היא פשוט ידעה בחוכמה של סבתא - לעזור לגוף להתחזק ולעבור ימים קשים באמצעות אוכל טוב.