המהר"ל

עמידתו של אברהם בעשרת הניסיונות מבטאת שלמות המתבררת לאורך מצבים משתנים. אין די בהצלחה אחת כדי ללמד על כל כוחותיו של אדם. רצף הניסיונות הוא שמגלה את יציבותה והיקפה של מדרגתו

עשרת הדורות הם עשר הזדמנויות לתיקון שהוחמצו. כל עוד לא הושלם מניין הדורות, עדיין אפשר היה להמתין ולראות אם יזכו לחזור בתשובה בדור החדש. אחרי שהקב"ה נתן עשר הזדמנויות, שכולן הוחמצו - ההיפך מעשרת הניסיונות של אברהם, שעמד בכולם - לא הייתה ברירה אלא להביא מבול, כדי להתחיל מחדש

הבריאה מגיעה לשלמות באמצעות השבת. ששת הימים מביאים את העולם אל צורתו הגשמית, והשבת מעניקה למערכת הזאת את המדרגה האלוקית שלה. לכן השבת נעשית עדות לכך שהעולם שייך לבוראו

הושענא רבה עצמו עדיין שייך לשבעה. הוא היום השביעי, לא השמיני. הוא היום שבו כל המערכת של שבעת ימי סוכות מגיעה אל השלמתה. לכן דווקא בו מגיעה לשיאה פעולת ההקפות: פעם אחת בכל יום, וביום השביעי שבע פעמים

בראש השנה אנחנו חוגגים שני ימים רצופים של ראש השנה, גם בארץ ישראל. הייחודיות הזו עוררה שאלה אצל מפרשים רבים: מדוע נדרש יום נוסף? מדוע לא די ביום אחד של דין, תקיעה וזיכרון?

אם התורה היא אמת אחת, שאלו המבקרים, כיצד ייתכן שחכם אחד אומר טמא וחברו טהור, זה אוסר וזה מתיר, זה מכשיר וזה פוסל? לכאורה, אם האחד צודק – השני טועה. ואם חז"ל עצמם חלוקים זה על זה שוב ושוב, מה פירוש הביטוי הידוע "אלו ואלו דברי אלוקים חיים"?

חוק חברתי אנושי נועד בעיקר למנוע התנגשות בין בני אדם. אפשר להעלות על הדעת הסדרים שונים שישיגו אותה מטרה. לעומת זאת, דברי תורה אינם רק פשרה חברתית שנועדה למנוע "איש את רעהו חיים בלעו". הם נובעים מהשכל האלוהי ומתאימים לטבעו האמיתי של האדם. וזה דבר שאינו משתנה

כיצד ייתכן שדווקא אותן גזרות מאוחרות מתוארות בדברי חז"ל כמעלה מיוחדת של ישראל? כיצד אפשר לומר שהקב"ה נושא פנים לישראל מפני שהם מדקדקים בדינים שלא נכתבו במפורש בתורה?

המהר"ל מתאר את טענות המפקפקים בדברי חכמים. איך יכול להיות שחכמים עצמם קובעים שדבריהם יותר חשובים מדברי התורה עצמה?

אם התורה ניתנה בשלמות מפי הקב"ה, כיצד העזו חכמים להוסיף עליה גזרות, תקנות ומצוות? ואם לצד תורת משה עומדת מערכת רחבה של דינים שחידשו חכמים, שמא נוצרו למעשה שתי תורות – תורה אלוקית ותורה אנושית?

המהר"ל התגייס כדי ליישב ולבאר את דברי חכמים מטענותיו של "האדומי". הוא מדגיש בהקדמת הספר כי זו לא חוכמה לסתום את פי המקשה בלבד, אלא להיפך, יש להשיב לו תשובות. מכאן ואילך מתחיל המהר"ל לענות תשובות לשבע שאלות בסיסיות העולות מדברי עזריה מן האדומים

מתי לאחרונה הסתכלתם על החיים שלכם בצורה בהירה ומעשית? איפה אפשר לחקור ולהעמיק? בואו לסדנה מעשירה ממשנתו של המהר"ל מפראג

מדוע משה רבנו לא יכל לציין בפרשת ואתחנן את מעמד הר סיני, ולהסתפק בתיאור האירוע? הרי התוכן של עשרת הדברות ידוע ונכתב בפרשת יתרו, לשם מה הוא חוזר עליו שוב?

צורת האמירה, הפנייה וההסברה עוברת דרך אישיותו של השליח. משה הוא המתאים לכך יותר מכל אדם, מפני שהוא עומד בין התורה ובין ישראל. לכן משנה תורה נאמר דווקא על ידי משה בלשון תוכחה, זיכרון וביאור

דווקא בסוף ספר במדבר, לאחר כל התלאות, נכתבת פרשת מסעי. היא אינה מוסיפה סיפור חדש, אלא נותנת צורה לכל הסיפורים שקדמו לה. כל מה שנראה עד עתה כרצף אירועים - יציאה, ים, מדבר, תלונות, מן, מלחמות, חניות - מתגלה עתה כמהלך אחד

בי"ח באלול ימלאו 417 שנה לפטירתו של המהר"ל מפראג, מגדולי ישראל ומנהיגה הרוחני של קהילת פראג. 10 ציטוטים נפלאים מספריו העמוקים

פרה אדומה תופסת מקום מיוחד אצל המהר"ל מפראג, שכן היא נוגעת באחד הנושאים המרכזיים ביותר במשנתו: היחס שבין החיים למוות, בין החומר לצורה, ובין העולם הטבעי לבין המציאות האלוקית העליונה

הבשר שביקשו המתאווים הוא מזון חומרי מובהק, כבד יותר, מוחשי יותר. הם ביקשו צורת חיים אחרת, שבה הרצון הגופני נעשה המוליך. לא מדובר באנשים שבכו מרעב, אלא היה זה בכי של מי שמרגיש שמדרגת המדבר מגבילה את תאוותו

מעלת התורה היא דווקא בכך שהיא יכולה להיכנס לעולם החומרי ולרומם אותו. התורה היא עליונה, אבל אינה נשארת בשמיים. היא יורדת אל האדם, מפני שדווקא האדם, בהיותו בעל חיסרון ובעל בחירה, יכול להתעלות על ידה

היינו מצפים שהשירה תתבצע על ידי בעלי מקצוע, זמרים, נגנים. מדוע דווקא שבט לוי, שתפקידו לעבוד ולשרת את הכהנים, נבחר גם לשיר?