המהר"ל

מדוע משה רבנו לא יכל לציין בפרשת ואתחנן את מעמד הר סיני, ולהסתפק בתיאור האירוע? הרי התוכן של עשרת הדברות ידוע ונכתב בפרשת יתרו, לשם מה הוא חוזר עליו שוב?

צורת האמירה, הפנייה וההסברה עוברת דרך אישיותו של השליח. משה הוא המתאים לכך יותר מכל אדם, מפני שהוא עומד בין התורה ובין ישראל. לכן משנה תורה נאמר דווקא על ידי משה בלשון תוכחה, זיכרון וביאור

דווקא בסוף ספר במדבר, לאחר כל התלאות, נכתבת פרשת מסעי. היא אינה מוסיפה סיפור חדש, אלא נותנת צורה לכל הסיפורים שקדמו לה. כל מה שנראה עד עתה כרצף אירועים - יציאה, ים, מדבר, תלונות, מן, מלחמות, חניות - מתגלה עתה כמהלך אחד

פרה אדומה תופסת מקום מיוחד אצל המהר"ל מפראג, שכן היא נוגעת באחד הנושאים המרכזיים ביותר במשנתו: היחס שבין החיים למוות, בין החומר לצורה, ובין העולם הטבעי לבין המציאות האלוקית העליונה

הבשר שביקשו המתאווים הוא מזון חומרי מובהק, כבד יותר, מוחשי יותר. הם ביקשו צורת חיים אחרת, שבה הרצון הגופני נעשה המוליך. לא מדובר באנשים שבכו מרעב, אלא היה זה בכי של מי שמרגיש שמדרגת המדבר מגבילה את תאוותו

מעלת התורה היא דווקא בכך שהיא יכולה להיכנס לעולם החומרי ולרומם אותו. התורה היא עליונה, אבל אינה נשארת בשמיים. היא יורדת אל האדם, מפני שדווקא האדם, בהיותו בעל חיסרון ובעל בחירה, יכול להתעלות על ידה

היינו מצפים שהשירה תתבצע על ידי בעלי מקצוע, זמרים, נגנים. מדוע דווקא שבט לוי, שתפקידו לעבוד ולשרת את הכהנים, נבחר גם לשיר?

הלימוד של פסח שני הוא שאמנם יש זמנים שבהם אדם נמצא מחוץ לסדר – הוא טמא, הוא רחוק, הוא נאנס, הוא לא נמצא במקום שבו כולם נמצאים. מבחינה חיצונית הוא מחוץ למחנה. אך התורה מגלה שלא כל ריחוק הוא ניתוק. יש מי שאיחר את המועד, אך לא איבד את השייכות

הקדושה בפרשת קדושים היא בעצם עיצוב האדם כך שיהיה נאמן לצלם האלוקים שבו. האדם איננו קדוש מפני שברח מן העולם, אלא מפני שהצליח להעמיד גם את חייו המעשיים תחת צורת האדם השלמה

בניסן ישראל נעשו חופשיים, באייר הם מתחילים להיות ראויים. בניסן הם עומדים "בעצמם", בלי צירוף אל זולתם, באייר הם לומדים כיצד להעלות את אותה עצמאות אל מעלה שכלית. בניסן מתבטלת העבדות, באייר נבנה המקבל

כאשר אדם או אומה עומדים באמונה גמורה, הם נאחזים במדרגה שמעל הטבע, וממילא הטבע כבר איננו הגבול האחרון. לכן הים נבקע. אלו הם התנאים להופעת מדרגה נבדלת, אלוקית, שגוברת על החומר

המהר"ל מגדיר את יציאת מצרים כלידה מחודשת של ישראל כעם שנבדל מן החומר, מן המקריות ומן הכפיפות לעולם הטבע. המצה, המרור, ההסיבה, ארבע הכוסות וההגדה עצמה הם חלקים של מבנה שבו נכנסים בפועל למציאות של חירות

כלל גדול אצל המהר"ל: שום דבר אינו במקרה ואינו סתם, לכל דבר יש הסבר. גם לצורה, צבע, צליל, ודאי למאפיינים מרכזיים. חודש ניסן אינו פשוט "חודש שיצאו בו ממצרים" ולכן חוגגים אותו, אלא הוא מייצג בכל מאפייניו את המהות של הגאולה

השבוע ימלאו 416 שנה לפטירתו של המהר"ל מפראג, מגדולי ישראל ומנהיגה הרוחני של קהילת פראג. 10 ציטוטים נפלאים מספריו העמוקים

האם המהר"ל מפראג השתמש בצירופי שמות קבליים ויצר בריאה אמיתית? כל מה שרציתם לדעת על הגולם מפראג

קביעת מקום לתפילה יוצרת דבקות קבועה בקב"ה, המובילה לעזרה שמימית בכל עת. האמורא רב חלבו חושף כיצד נזכה לעזרה כשם שזכה אברהם אבינו

"חבל שסגור, רציתי מאוד להתפלל ליד קברו של המהר"ל. אני אבוא שוב מחר". היא אמרה שהיא הגיעה באופן כללי לראות את כל בית הקברות, ושאלה מה מיוחד כל כך במהר"ל

מה היה בה, בתיבה שגרם לתיקון של נח, ובמה היה נח הצדיק התמים צריך תיקון? המהר"ל, בספרו "גור אריה", פותח צוהר להבנת משמעותה של תיבת נח באופן עמוק ויסודי

הבחור יהודה ליוואקיבל את האיגרת והזדעזע. במקום ישב וכתב לחותנו לעתיד שקשר השידוכין שריר וקיים וכי אינו מוכן בשום אופן לבייש בת ישראל בגינם של ענייני ממון. ולעניין פרנסה – ה' יתברך, הזן ומכלכל את בריותיו, יחוס גם עליהם. לכבוד המהר"ל מפראג, שיום פטירתו י"ח אלול