סוגיות בתנ"ך

חכמים אמרו: "יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ". מה ענין הבנייה אצל צירופי אותיות?

מדוע היו צריכים בני ישראל לרדת למצרים? התורה כלל אינה מסבירה. האם חטאו חטא כה גדול ונורא, שנגזרו עליהם מאות שנות שעבוד וסבל בעטיו?

כל כך הוא דווקא הבגדים, שבעצם לא עושים איתם שום עבודה מסוימת של כפרה, והם מכפרים גם על העברות הכי חמורות, וגם על מידות רעות שכולם נכשלים בהם?

המילה הראשונה בתורה שמתחילה באות תי"ו היא "תוהו". מילה זו מתארת את החומר הראשוני שנברא, שהיה ללא צורה, ומשמעותו היא העלם (ה"א) של תחימה והגבלה (תי"ו). משורש זה נוצרה גם המילה "תהייה", דהיינו אדם שאינו מצליח להגדיר ולתחום את מה שהוא רואה

אחרי האות ר', שמשמעותה צורתו היסודית של החומר, באה האות ש', שעוסקת בשינוי הצורה של החומר. ישנו משותף ודבר שנשאר, ועדיין הצורה השתנתה

אני רוצה מאד להאמין, ומחובר מאד למסורת שהקב"ה גאל את ישראל באותות ובמופתים והתגלה אליהם בסיני, אבל כדי להיות בטוח במאה אחוזים, מדוע שלא יתגלה שוב? זה הרי קל כל כך – התגלות אחת, וכולנו נתגייס לעשות רצונו. האמנם?

האות רי"ש מבטאת את הראש, שבו טמון המשך הדבר כולו, דהיינו שהוא הכוח המפעיל את כל ההמשך, וההמשך עצמו אינו אלא הביטוי בפועל של הטמון בראש

הנעשה בתוך כתלי התיבה הזו יכול להיראות דבר קטן, אבל אין זה כך. כמו כל כפתור קטן בחדר המכונות, שרק מי שתכנן את המעבורת או הספינה כולה יכול להבין את משמעותו. ולכן הפירוט חשוב

האם אבנים יכולות ליפול מן השמים? ומה חשבו על כך בעולם במשך ההיסטוריה?

משה רבנו בוחר את יהושע ואת חור, הוא מסמיך אחרים להילחם, והוא מצווה את המלחמה בעמלק לנצח נצחים, גם בעוד מאות רבות של שנים, כי תמיד יישאר בעולם צד של רוע מוחלט, והוא הצד של עמלק

מצרים היתה גן עדן, אבל של רשעים. הנחש, שהיה סמל הפיתוי לחטא בגן עדן, נהיה סמל קדוש ומוערך במצרים. שוכני גן העדן של מצרים, על גדות הנהר הגדול, עברו לצד של הנחש

הקוף הוא העתקה וחיקוי של האדם: ק' משמעותה קיום, ו' משמעותה חיבור, ופ' משמעותה הצד החיצוני. הקוף מחובר לחיצוניות של האדם, הוא דומה לו כלפי חוץ, אבל רק מבחוץ, ולכן הוא חיקוי, מעשה קוף בעלמא

שם האות צד"י הוא מלשון "צד". פירוש המילה "צד" הוא: דבר חלקי שאיננו שלם בפני עצמו, אלא מרכיב את השלם ביחד עם היפוכו, וכל אחד מן הצדדים הוא פן וגילוי אחר של הדבר השלם. משום כך אנו קוראים לכל אחד מכיווני המרחב - צד, כיוון שכל ממד של המרחב מורכב משני כיוונים הופכיים

אחרי כל עשר המכות, שלא נראו כמותן מעולם, עדיין, בעמדם על הים, לא כולם האמינו בשלמות. מה מסובך כל כך בלדעת? פשוט כל כך, אלקי אבותיהם נגלה עליהם, הוא מבטיח נסים ונפלאות וגם מקיים, מה לא ברור?

כל מי שמסתכל על פ' אשורית, רואה בתוכה את האות ב'. ומה משמעות האות ב'? היא מבטאת פנימיות, בית. ובכן, האות פ', שהיא הצד החיצוני, הפנים, כוללת בתוכה את האות ב', שהיא הפנימיות! הפ' כוללת פתח שדרכו אפשר להשקיף מבחוץ על הב', על הפנימיות

שלמה המלך, בשיר השירים, ממשיל את כנסת ישראל, רעייתו של ה"דוד", הקב"ה, לשושנה: "כשושנה בין החוחים". מה העומק של משל זה? מתברר שיש בו רבדים רבים ושונים, שמשפיעים וקשורים להרבה מצוות והלכות

אנחנו יכולים לקבל הסברים בעל פה, לשמוע על הדבר, יכולים להבין דבר מתוך דבר ולדמיין, אבל רק הראיה דרך העין המוחשית היא תפיסת הדבר לכשעצמו

האות סמ"ך מתארת את המערכת הסגורה, המורכבת מכמה חלקים, שפועלים כולם יחד בשיתוף פעולה

כאות שימוש, האות נ' משייכת את המילה לבניין נפעל. כאשר מישהו משועבד לרצון של אחר, זה מבוטא באות נ'. כאשר מישהו אחר גורם לאדם שיקרה לו משהו, הוא נלכד, נשבר, נכנס

יהודה השתמש בשלושה כלים עוצמתיים: כניעה, פנייה ללב ואיום. כלים אלו נגעו לליבו של יוסף והובילו לרגע ההיסטורי שבו התאחדו השבטים. גם יהודה המכבי, מאות שנים לאחר מכן, שילב עוצמה ורגישות, והוביל את ישראל לניצחון שהשפיע על זהות העם לדורות

מתבונן מן הצד היה בטוח שההיסטוריה נכתבת שם, בארמונות פרעה, ומעשיהם של הרועים בארץ כנען הם שום דבר מבחינתה. אבל אנחנו, בני אברהם, יודעים שלפעמים ההיסטוריה נוצרת על ידי אותו אחד בודד שעומד מעבר אחד של העולם וכולם מן העבר השני, ורק לעתיד לבוא יבינו את המשמעות של מעשיו

משמעותה של האות כ', כפי שראינו, היא יצירת תבנית, כיפוף החומר לצורה, ומשמעות האות ו' היא דעת. לכן בעוד משמעות האות ל' היא לימוד, החיבור בין הדעת לבין העשייה, משמעות האות מ' היא השלב אחרי שכבר ישנה הרמוניה בין התוכנית לבין העשייה, השלב של יצירת המהות

חוש הריח מראה לנו את מהותם של הדברים בלי לנתח כלל, ממש כמו שהעין רואה את המכניקה של הדברים. לכן האדם יכול לומר על אוכל שהוא מסריח, וכך קובע את מהותו בלי להשיג זאת דרך ראיה או שמיעה, וכך לדעת האם דבר זה רע או טוב

ל' היא בקשת התכלית, ולכן כאשר רוצים להבין את התכלית של דבר, שואלים "למה". "מה" היא מהות הדבר, ויחד עם ל', היא השאלה "למה"?

אפילו כאשר הם באים להרוג אותו, הם אומרים "הנה בעל החלומות הלזה בא". משפט שטומן בחובו גם פחד: פחד מהחלומות של יוסף. יש בהם אמת, הם עתידים להתגשם

האות א' מייצגת את הכוח של הבריאה, הכוח היוצר את החומר. האות כ' מייצגת את הכוח הפועל על החומר, ומתאים אותו לצרכים השונים של הבורא. גם המילה "כח" עצמה בנויה מכ' וח': כ' הוא הכוח הפועל על החומר, וח' הוא החומר

היד מבטאת שליטה. כאשר צבא כובש יעד, הוא מכריז "היעד בידינו". כאשר ה' מבטיח לאדם ניצחון, הוא אומר "ונתתי בידך", ואנו אומרים לה' "הנני בידך", "בידך כח וגבורה". היד מסמלת את מי ששולט, ובידו לקבוע מה יקרה

במובן החיובי והאידיאלי, הט' מסמלת את הטוב האמיתי, אבל במציאות, היא מסמלת את מה שהאדם חושק בו, שבפועל הוא לא תמיד הדרך הישרה להגיע לטוב. כל הרצונות שטובים בעיני האדם, מסומלים באות ט'

יש להבין את  עניין הנס הזה. מה המשמעות שלו? וכי באמת לאבנים יש רצון, והנס נעשה בשבילן, כדי שיעקב יניח את ראשו עליהן? הרי אין בזה שום עניין, לעשות נס בשביל לשמח, כביכול, את האבנים

ח' משמשת גם לתאר מצב בו ישנו חיסרון, יש חושך, אבל הנתינה מגיעה בכל אופן, יש מאין, לא תמורת משהו, ולא בדרך הטבע. וגם החיים עצמם כך הם, הם הנתינה הכי גדולה שהבורא נתן יש מאין. לא היה כלום, היה החיסרון הכי גדול שיש, והחיים ממלאים אותו