מה אומרת לנו האות פ' על פי התורה והקבלה?

משמעות שמה של האות פ' היא כפי שהוגים אותה, "פה". הפה הוא פתח אל החוץ, הוא התחנה שבה יש פתח בין פנימיות הגוף, לבין החוץ. 

המילה הראשונה בתורה שמתחילה בפ' היא "פני": "מרחפת על פני המים". פני הדבר הם חיצוניותו, מעליו, וכך גם פני האדם הם החלק החיצוני באדם המבטא את פנימיותו. כשם שדרך הפה ניתן להוציא נוזלים מן הגוף, הפנים מגלות לנו על מה שיש בתוך לבו של האדם. גם הגמרא במסכת שבת מגדירה את האות פ' כ"פה".

צורתה של האות פ' היא כמו פה, פתח קטן המוביל אל פנימיות מתפתלת. ומה שמעניין הוא שבכתב אשורי, בתוך האות פ' צריכה להיות צורת האות ב', כך:

כל מי שמסתכל על פ' אשורית, רואה בתוכה את האות ב'. ומה משמעות האות ב'? כפי שראינו, היא מבטאת פנימיות, בית. ובכן, האות פ', שהיא הצד החיצוני, הפנים, כוללת בתוכה את האות ב', שהיא הפנימיות! הפ' כוללת פתח שדרכו אפשר להשקיף מבחוץ על הב', על הפנימיות.

דבר נוסף ניכר כאן, כי האות פ"ה היא הכתובה על ידי החומר הניכר ונקלט בחושים, דבר התואם לחיצוניות שניתנת לקליטה בחושים, ואילו האות בי"ת אינה נתפסת אלא במחשבה והתבוננות, אבל אין לה רושם ממשי, כשם שהפנימיות אינה נתפסת אלא בכוח הבינה.

ערכה המספרי של פ' הוא שמונים. כפי שראינו, משמעות האות ח' היא מילוי החיסרון של הגוף על ידי הנשמה, הממד הרוחני השמיני, הנוסף לשבעה הפיזיים. ואכן, נקודת החיבור בין הגשמי לפיזי, בגוף הנראה לעינינו, היא הפה. הפה הוא זה שלוקח אוכל והופך אותו לחיים, המזינים גם את הנפש וקיומה, והפה הוא זה שמוציא את חכמת הנפש בצורה של דיבור, ומעביר אותה הלאה.

לכן משמשת האות פ' במשמעות של יציאה והוצאה החוצה: לשפוך, להפיק, להפיץ, להתפשט, לפזר, לפדות, לפנות, פטר רחם. וכן במשמעות של יצירת פתח: המילה פתח עצמה, חפירת מלכודת נקראת "פח", פעירה ופישוק הם יצירת פתח.

כאשר הפתח סגור, כפי שראינו את משמעות האות ס', אזי מי שבפנים הוא "ספון". להכניס לתוך כלי או סל זה "לאסוף", לתוך קבוצה זה "להסתפח". ולכן הגבול הוא גם "שפה", וניתוץ הגבול הוא "חשיפה". חשיפה של צורה היא "פיסול", ומכאן "פסולת".

משמעות האות ר' היא אבן הבניין היסודית, ולכן כל גישה אל הפנימיות של חפץ ומציאות, עוברת דרך האותיות פ' ור', כך: להפריד, לפרום, לפרוס, לפרוט, לפרך, לפרק, לפרושֹ, לפרוץ וכן לפרר, שהוא בהכפלה, וכן פרייה ורבייה, שהיא כביכול חלוקה של האחד לשניים, וכן לפרוע שערות, שהוא לסתור אותם ולגלות אותם, וכן פרישה, שהיא יציאה של האחד מתוך הכלל. ומכאן גם פרא, הפורץ גבולות, ערי פרזות ללא חומה, פרח היוצא ופורח מתוך רקבון הזרע, וגם פרי.

משמעות האות צ' היא הפעלת כוח, ולכן הצירוף פ' וצ' הוא יצירת פתח בכוח: לפצח, לפצוע, לפוצץ, פצירה, לִפְצות ולפצל, דהיינו לקלף בכוח.

משמעות האות ל' היא נתינת כיוון, ולכן כאשר פורצים את החיצוניות לכיוון מסוים, נוצרים פלג, הפליה, פילוח ופליטה.