סוגיות בתנ"ך

הצירוף מ"ל משמעותו מילוי, אך גם חיתוך, כמו מילה. ולכן מבנה השם של גימל, הוא ג' – נתינה, מ"ל – נתינה מלאה, מילוי כל הצורך, עד שכבר אין צורך בנתינה והוא מתנתק ונגמל. זו הנתינה המושלמת

קדמונינו מסרו את נפשם על כל אות ועל כל נקודה במקרא, ואכן רואים אנו כי הם דייקו, ומעבירים בדייקנות מופלאה את הדברים כהווייתם

שם האות הוא בית. משמעות הבית הוא הגדרה ותיחום של מקום, יצירת "פנים". למעשה, האדם שבתוך הבית מתגורר על האדמה, אבל הוא מרגיש בנח לישון, לאכול וכו' על פיסת אדמה זו, כיוון שהיא מוקפת בקירות שהוא בנה

ספרי התורה, כידוע, אינם מנוקדים. אסור להוסיף בהם שום סימן מעבר לאותיות. כיום אנחנו יודעים את הניקוד מתוך החומש המודפס, אך כיצד ידעו זאת פעם, לפני שהיו חומשים כאלו?

ברשימת צאצאי נח מוזכר מישהו שהשם שלו נשמע מפחיד: "וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת" (בראשית י', כ"ו). מיהו חצרמות, ומדוע נקרא כך?

התוכנית האלוקית הולכת בכיוון אחר. אין טעם להשמיד את הרשעים, כי בסופו של דבר הרוע מתגבר, בדיוק כמו שבטבע אי הסדר מתגבר. יש לטפח את הטוב שיהיה עצמאי, ויוכל לחלחל על ידי מעשי האדם, מלמטה למעלה, עד שיתפשט בכל העולם, ולא על ידי התערבות ה' מלמעלה למטה

בני ישמעאל רואים במילה רק את החלק של החיתוך, ולכן עושים אותה גם בגיל מבוגר, כי הם רואים במצווה זו עניין של צער וייסורים, ומתגאים בכך שהם סובלים זאת בגיל מבוגר, ואילו בני ישראל רואים במילה אות ברית קודש

במשנה במסכת ברכות מוזכר, כי הרואה את האבנים במורד בית חורון מברך ברוך שעשה לאבותינו נס במקום הזה, ומכאן שהאבנים האלו היו מזוהות על ידי חכמינו. האם ניתן לזהות אותן בזמננו?

המעיין ברשימת הנחלות שבספר יהושע, יראה שנחלת שבט זבולון לא מגיעה לים. איך יתכן, אם כן, שהאבות הקדושים אמרו עליו "לחוף ימים ישכון"?

למה ארבע פרשיות בתורה, מתוך חמש האחרונות, מלוות בקללות ובפורענויות? מה היה קורה אם אחרי המצוות השונות שבפרשת כי תצא, היתה מגיעה "וזאת הברכה" - משה מברך כל שבט בנחלתו ובתכונותיו המיוחדות?

מקורות רבים בתנ"ך מדגישים כי כאשר הקדוש ברוך הוא מתנקם ברשעים – שמו מתגדל ומתכבד

מדוע משה מזכיר שוב את הקללות האלו? האם לא הספיק לומר אותן בפרשת כי תבוא? ואיך זה מתקשר לפתיחה, "אתם ניצבים היום כולכם..."? ולאיש שיאמר "שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך"?

לכל דבר טוב יש תנאים וגבולות. כאשר אדם קונה רכב חדש, או מכשיר חדש, דבר ראשון הוא צריך לקרוא את הוראות הבטיחות, שם נמצאות הרבה אזהרות שנראות מפחידות, אבל משמעותן היא איך לנצל ולהפיק את המיטב מהמכשיר החדש, מבלי לקלקל אותו או לסכן את המשתמש

לכאורה, המצוות האלו, שמשקפות שינוי מצב, סותרות, חלילה, את הרעיון של נצחיות התורה. אם התורה היא נצחית, מדוע אנו רואים שינוי?

כוננות שיא בישראל: הערכות שהתקיפה האיראנית תלווה במתקפה משולבת של חיזבאללה. האם אנו קרובים מתמיד לביאת המשיח?

מהנחש הממית ועד לצרעה המצילה: הסיפורים המדהימים על הניסים ששמרו על בני ישראל בדרך לארץ המובטחת

זה נראה כאילו שבני ישראל בכל הזדמנות, כשקצת נהיה קשה, מיד הם רוצים לחזור למצרים. והשאלה רק נהיית קשה יותר. איך אחרי כל הנסים שבני ישראל ראו – עשרת המכות, קריעת ים סוף, מן משמיים, מתן תורה – איך אחרי כל זה היה להם קשה להאמין באלוקים?

בפרשת בהעלותך נצטווה אהרן להדליק את המנורה במשכן, בבוקר ובערב. בדרך כלל אנחנו מכירים את צורת המנורה כאשר קניה עגולים, אך האמנם כך היא נראתה?

ביטוי מעניין נוסף שמקובל בזמננו, מקורו גם הוא במשנה: "הניח מעותיו על קרן הצבי", (כתובות יג ע"ב). משמעותו היא: מסכן את ממונו. אך מה קשורה לכאן קרן הצבי?

בני ישראל נמנו על ידי מחציות שקלים שכל אחד נתן. מחציות השקלים של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמישים נפש – הגיעו לכדי מאה כיכרות כסף. מכיכרות הכסף האלו יצקו את אדני המשכן. הבעיה מתחילה כשמנסים לחשב את גודל האדנים האלו

הצירוף "טעם כעיקר" (טכע"ק) משמש לפעמים כמליצה, על הטעמה של נושא בצורה מעמיקה. אבל במקור הוא מושג הלכתי מרתק

אתם מתקרבים לאוהל הנשיא, וקוראים: "כבוד הנשיא אליסף בן רעואל", ואז מגיח משרתו של הנשיא, ואומר: "בן מי? באתם לצחוק על הנשיא? לאביו של הנשיא קוראים 'דעואל', אתם מכנים לו שמות?"

במניין השבטים, עולה ששבט לוי היה הרבה יותר קטן מן השבטים האחרים. והדבר מתמיה: איך יתכן שדווקא השבט שה' בחר בו לא התברך ולא התרבה כמו שאר עם ישראל?

במדרש מוזכר שהתכלת נגנזה, ואכן לא ידעו כיצד ניתן לייצר תכלת מאותו חילזון מופלא המוזכר בגמרא. במקומות נוספים בגמרא ישנם עוד סימנים וידיעות אודותיו, אך בפועל כבר שנים רבות שאין קצה חוט לאיתורו

בפרשת במדבר נמנים יוחסי כל שבטי ישראל. על כל שבט נאמר "לבני ראובן"... "לבני שמעון"... אבל על שבט נפתלי נאמר "בני נפתלי". מדוע? במה הם שונים משאר השבטים?

אם אותו תלמיד חכם התרגל להיות אדמו"ר, לסעוד באולם עם חסידים, הרי שזה מחסורו אשר יחסר לו, ועלינו לממן זאת מקופת הצדקה, ממש כאותו עשיר שירד מנכסיו ואינו מסתדר בלי התנאים הקודמים. אמנם הגרי"ש אלישיב זצ"ל השיב על כך שאין הדבר נכון

"והשבתי חיה רעה מן הארץ": מה הכוונה בברכה זו? האם הכוונה להבטחה של ימות המשיח, "וגר זאב עם כבש"? זה הרי נס שנוגד את דרכי הטבע בכלל?

"ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה". מה זו אבן משכית? ומה בדיוק האיסור?

הארץ מקבלת אותנו רק אם מכירים בקדושתה, שהיא מקום השראת השכינה, ואנחנו יכולים לגור בו רק אם נשמור על קדושתו

הבעיה בריבית היא שהיא הולכת וגדלה, האדם כל החיים צריך לשלם עוד ועוד, על הבית, על האוטו, על התשלומים של האשראי, המטרה היא שתמיד הלקוח יהיה חייב איכשהו, עד זקנה ושיבה, יצאו תשלומים. זה סוג של עבדות, ללא מוצא