סוגיות בתנ"ך

מדוע משה מזכיר שוב את הקללות האלו? האם לא הספיק לומר אותן בפרשת כי תבוא? ואיך זה מתקשר לפתיחה, "אתם ניצבים היום כולכם..."? ולאיש שיאמר "שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך"?

לכל דבר טוב יש תנאים וגבולות. כאשר אדם קונה רכב חדש, או מכשיר חדש, דבר ראשון הוא צריך לקרוא את הוראות הבטיחות, שם נמצאות הרבה אזהרות שנראות מפחידות, אבל משמעותן היא איך לנצל ולהפיק את המיטב מהמכשיר החדש, מבלי לקלקל אותו או לסכן את המשתמש

לכאורה, המצוות האלו, שמשקפות שינוי מצב, סותרות, חלילה, את הרעיון של נצחיות התורה. אם התורה היא נצחית, מדוע אנו רואים שינוי?

כוננות שיא בישראל: הערכות שהתקיפה האיראנית תלווה במתקפה משולבת של חיזבאללה. האם אנו קרובים מתמיד לביאת המשיח?

מהנחש הממית ועד לצרעה המצילה: הסיפורים המדהימים על הניסים ששמרו על בני ישראל בדרך לארץ המובטחת

זה נראה כאילו שבני ישראל בכל הזדמנות, כשקצת נהיה קשה, מיד הם רוצים לחזור למצרים. והשאלה רק נהיית קשה יותר. איך אחרי כל הנסים שבני ישראל ראו – עשרת המכות, קריעת ים סוף, מן משמיים, מתן תורה – איך אחרי כל זה היה להם קשה להאמין באלוקים?

בפרשת בהעלותך נצטווה אהרן להדליק את המנורה במשכן, בבוקר ובערב. בדרך כלל אנחנו מכירים את צורת המנורה כאשר קניה עגולים, אך האמנם כך היא נראתה?

ביטוי מעניין נוסף שמקובל בזמננו, מקורו גם הוא במשנה: "הניח מעותיו על קרן הצבי", (כתובות יג ע"ב). משמעותו היא: מסכן את ממונו. אך מה קשורה לכאן קרן הצבי?

בני ישראל נמנו על ידי מחציות שקלים שכל אחד נתן. מחציות השקלים של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמישים נפש – הגיעו לכדי מאה כיכרות כסף. מכיכרות הכסף האלו יצקו את אדני המשכן. הבעיה מתחילה כשמנסים לחשב את גודל האדנים האלו

הצירוף "טעם כעיקר" (טכע"ק) משמש לפעמים כמליצה, על הטעמה של נושא בצורה מעמיקה. אבל במקור הוא מושג הלכתי מרתק

אתם מתקרבים לאוהל הנשיא, וקוראים: "כבוד הנשיא אליסף בן רעואל", ואז מגיח משרתו של הנשיא, ואומר: "בן מי? באתם לצחוק על הנשיא? לאביו של הנשיא קוראים 'דעואל', אתם מכנים לו שמות?"

במניין השבטים, עולה ששבט לוי היה הרבה יותר קטן מן השבטים האחרים. והדבר מתמיה: איך יתכן שדווקא השבט שה' בחר בו לא התברך ולא התרבה כמו שאר עם ישראל?

במדרש מוזכר שהתכלת נגנזה, ואכן לא ידעו כיצד ניתן לייצר תכלת מאותו חילזון מופלא המוזכר בגמרא. במקומות נוספים בגמרא ישנם עוד סימנים וידיעות אודותיו, אך בפועל כבר שנים רבות שאין קצה חוט לאיתורו

בפרשת במדבר נמנים יוחסי כל שבטי ישראל. על כל שבט נאמר "לבני ראובן"... "לבני שמעון"... אבל על שבט נפתלי נאמר "בני נפתלי". מדוע? במה הם שונים משאר השבטים?

אם אותו תלמיד חכם התרגל להיות אדמו"ר, לסעוד באולם עם חסידים, הרי שזה מחסורו אשר יחסר לו, ועלינו לממן זאת מקופת הצדקה, ממש כאותו עשיר שירד מנכסיו ואינו מסתדר בלי התנאים הקודמים. אמנם הגרי"ש אלישיב זצ"ל השיב על כך שאין הדבר נכון

"והשבתי חיה רעה מן הארץ": מה הכוונה בברכה זו? האם הכוונה להבטחה של ימות המשיח, "וגר זאב עם כבש"? זה הרי נס שנוגד את דרכי הטבע בכלל?

"ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה". מה זו אבן משכית? ומה בדיוק האיסור?

הארץ מקבלת אותנו רק אם מכירים בקדושתה, שהיא מקום השראת השכינה, ואנחנו יכולים לגור בו רק אם נשמור על קדושתו

הבעיה בריבית היא שהיא הולכת וגדלה, האדם כל החיים צריך לשלם עוד ועוד, על הבית, על האוטו, על התשלומים של האשראי, המטרה היא שתמיד הלקוח יהיה חייב איכשהו, עד זקנה ושיבה, יצאו תשלומים. זה סוג של עבדות, ללא מוצא

אנחנו בעיצומה של ספירת העומר, נזהרים שלא לשכוח כל יום, מבררים יפה "כמה היה אתמול" ומשתדלים להחזיק ראש. אך האם היינו מחזיקים ראש על ספירה של חמישים שנה? "כמה ספרנו לפני עשר שנים, בבר מצוה של יוסי?"

לפני שני דורות, כשהתחילו רעיונות הכפירה וה"ביקורת" לחלחל בעולם, יצאו כמה חוקרים גרמניים בקמפיין, שהיהדות משתמשת ברעיונות של כנענים עובדי ע"ז, שהרי הכנענים כידוע עבדו לבעל, שהיה אחראי כביכול לפריון, לגשמים, והנה חכמים משתמשים בשם "שדה הבעל", לשדה שיש לו גשמים!

לפי המתואר במשנה, בנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמים – בעיצומו של יום הכיפורים? איך זה מתאים עם דיני היום? צום? תפילה? וידוי?

לשם קיום המצווה צריכים לגדל אתרוגים, אך מדוע לא מוזכר האתרוג בשום מקום בתורה או בנביאים?

ישנו מושג בהלכה ששמו "חדש", והוא רלוונטי בימים אלו, הימים שאחרי פסח – לפניכם הסבר מפורט

בעקבות מאורעות מדיניים שונים, התגבשה בעם ישראל קבוצה של צדוקים, שאינם מקבלים את מסורת חכמים. הצדוקים החציפו פנים לזקני הדור ולחכמי התורה, וביקשו מהם הוכחות לכך שהפירוש המסורתי הוא הנכון

אומרים שאדם לא רואה את הגיבנת של עצמו. אך האם הוא יכול לראות אותה במראה? התשובה המפתיעה היא: תלוי מה זו גיבנת...

המונח "חלל" עשוי לבלבל. הוא מתקשר ליותר מדי דברים שנראים לא קשורים. "תותח על חלל", נשמע כמו תיאור של גיבור על, ששולט גם בחלל ובמלחמות הכוכבים. אבל "חלל" זה גם חייל שנפל על משמרתו, ובפרשת השבוע, מוזכר מונח נוסף: "חלל" – אדם שהתחלל מן הכהונה

לפתע נופל אחד הילדים ונפצע. הוא נתקף חרדה עצומה, ומתחיל לרוץ במהירות הבזק ל... בית הכנסת. הוא מחפש את אביו שיענה לו על שאלה דחופה. מה היא השאלה הדחופה המטרידה את הילד?

בפרשת השבוע, פרשת קדושים, מצווים אנו על מצוות רבות שקשורות בקדושה, ולכן שמה הוא "קדושים תהיו". מה זה להיות קדוש?

מה בין גר צדק לגר תושב? מהן 7 מצוות בני נוח, ומתי קיים מצב של גר על תנאי? כל הפרטים