המכתב שלא יישלח לעולם

אני רוצה להתחתן. אני רוצה להקים בית קדוש בשמחה ובקלות. תעזור לי! המכתב שלעולם לא יישלח

לא רוצה בעצם לבקש כל כך הרבה. רוצה רק שתנחם אותי ותנגב את דמעותי, רוצה שתיתן לי חיבוק אחד אוהב ומקרב. המכתב שלעולם לא יישלח

אני מנסה למצוא מילים ברגעים קשים. קלי, אתה איתי – וזה העיקר. המכתב שלעולם לא יישלח

תן לי רק לזכור את זה ולהאמין בזה, ולבטוח בך, אבא, לבטוח שאתה עכשיו מושיע אותי בדרך שלך. המכתב שלעולם לא יישלח

דופק מהיר. החשיבה פשוט כבר רצה, ואת רודפת אחריה, לנסות. להבין מה מסתתר. מה זה אומר. יש בזה כבר הגיון? אולי זה סוג של שיגעון? המכתב שלעולם לא יישלח

איך כל הכאב, כל החיסרון בחיי, כל התקוות שלא מומשו, כל הישועות שעדיין בגדר ציפייה? המכתב שלעולם לא יישלח

כמה עם ישראל צמא לבורא עולם, כמה עם ישראל צמא לקרבת אלוקים! המכתב שלעולם לא יישלח

אחרי כל כך הרבה שקט, אני צועקת עכשיו, בדרכי שלי. שוברת כלים ומוסכמות. וזה מותר לי, וזה הכי לגיטימי בעולם. המכתב שלעולם לא יישלח

הייתי בטוחה שיש אנשים שהתפקיד שלהם הוא לשמור על הגב שלי, ואני על שלהם. שאין מציאות שהם יפגעו בי, כי אני פשוט חלק מהם. המכתב שלעולם לא יישלח

אל תנסו להסתיר את הכמיהה שלכם להתחתן. זו כמיהה שה' יצר בנו. זו כמיהה בריאה. המכתב שלעולם לא יישלח

אם היו ייסורים – הן ודאי האמנתי שהכל רק ממך ותמיד לטובה. המכתב שלעולם לא יישלח

למה? למה הקיר החוסם הזה ניצב למולי, ואף אחד לא מבחין בי? איזה פסול קיים בי, שמונע ממני להקים את ביתי? המכתב שלעולם לא יישלח

חזרתי אליך. בצעדים קטנים ומתונים, אבל חזרתי. אבל מה קרה פתאום? המכתב שלעולם לא יישלח

כמה בכיתי כשנלקחת. המומה וכואבת הייתי, וכעת אני מתגעגעת. המכתב שלעולם לא יישלח

יום כיפור מתקרב. אני באמת רוצה לשכוח ולסלוח, למחוק מהלב. הדמעות שלי מרטיבות את הדף. המכתב שלעולם לא יישלח

ההרגשה של הנפילה היא נוראית! התחושה היא שאתה פשוט אפס. ברגע שאתה מתחיל ליפול, אתה מוצא את עצמך רודף אחרי תאווה שבורחת ממך. המכתב שלעולם לא יישלח

האם אתם יודעים מה המצב המשפחתי, הרגשי, הנפשי שלנו? למה אתם לא מדברים איתנו, ורק מתלוננים? המכתב שלעולם לא יישלח

דווקא הם, שצריכים תמיכה, אותם אנחנו שוכחים, או במקרה הפחות טוב מעדיפים לשכוח. המכתב שלעולם לא יישלח

התביישתם בי, התביישתם בעבר שלכם. אי אפשר לדרוש ממני לסלוח, ומצד שני להמשיך לפגוע! המכתב שלעולם לא יישלח

למה כולם מרגישים את החום, ואני – את הקור? המכתב שלעולם לא יישלח

הקב"ה הפגיש בינינו, כי בדרך שידוך סטנדרטית לא היה סיכוי שהיינו נפגשים – כי אתה ספרדי ואני אשכנזייה. המכתב שלעולם לא יישלח

הנשמה הקטנה שאנחנו חושבים שיש לנו היא ממש לא קטנה. אין גודל פיזי שיכול להכיל את העוצמות שלה. המכתב שלעולם לא יישלח

באמת שקשה לי בעולם שלך. כולם זורמים עם החיים, ואני כזו תקועה ...כזו לא זורמת. המכתב שלעולם לא יישלח

זה כל כך קשה להיפרד בצורה כזאת. כי בעצם את עדיין כאן, אבל את לא. בכלל לא כאן. ואין לי אפילו האפשרות לשבת ולהתאבל עלייך באמת. כי גופך עדיין כאן. וגם הסמארטפון. המכתב שלעולם לא יישלח

כל האור שהיה לך בעיניים – כבה. ועכשיו אתה דומה לאדם עשיר שירד מנכסיו, ומבקש מהעובד שלו לשעבר שייתן לו עבודה. המכתב שלא יישלח לעולם

יש אנשים שמילה אחת רעה שלכם תשבור את הלב שלהם לרסיסים. יש אנשים שבלילה בוכים דמעות של דם, ואנחנו פשוט לא יודעים את זה. המכתב שלעולם לא יישלח

אתם דואגים להזמין את הזוגות איתם אתם חברים. נכון, גם הבעל רוצה לשוחח עם מישהו. אבל אל תחשבו רק על עצמכם, תחשבו גם עלי ועל ילדי. המכתב שלעולם לא יישלח

רק תדעי שלא ויתרתי, והמשכתי להילחם על זכותך לאבא. התעקשתי להמשיך להיות אביך. המכתב שלעולם לא יישלח

"בכל פיגוע באים המונים לנחם את ההורים, האחים או הילדים – ופתאום זה כבר לא משנה איזו כיפה יש לאבל או לנרצח, או אם יש לו כיפה בכלל. ויש כאלו שמגיעים גם מרחוק מאד בשביל לחבק ולתמוך... ואני חושבת, למה להיות מאוחדים רק בזמנים של כאב?" – שירה במכתב תוכחה, רצוף אהבה לעם ישראל

כמה זה עצוב שעכשיו, אחרי כל כך הרבה זמן של שקט ומנוחה מהזיכרונות, הם פתאום מתפרצים רק בגלל איזה פרצוף מוכר. המכתב שלעולם לא יישלח