תסלחי לי, ילדה שבמראה, על כל הפעמים שלא האמנתי בך

שלום לך, הילדה שבמראה.

כן, את – זו שנשארה מאחור,

כל כך קטנה ופגיעה.

היום אני רוצה לבקש ממך סליחה

על כל הפעמים שכעסתי עליך,

על כל הפעמים ששנאתי אותך,

על כל הפעמים שחפרתי לך שוב ושוב

במילים רעות שנאמרו לעברך,

על כל הפעמים שהתעלמתי מקיומך,

על כל הפעמים שהזכרתי לך

כמה את לא קיימת,

כמה את לא שווה,

כמה את רעה, כמה את קטנה

וכמה את אנוכית, עצלנית, נצלנית.

סליחה על כל הפעמים שלא האמנתי לך.

סליחה על כל הפעמים שלא האמנתי בך,

וסליחה על כל הפעמים שלא האמנתי בי -

שאני יכולה לתת לך הזדמנות חדשה,

שאני יכולה להעניק לך חיים טובים,

שאני יכולה להעניק לך חמלה, אהבה וערך,

מילים טובות, הקשבה, התבוננות וראיית הטוב.

אני יודעת שאת צורחת עכשיו:

"את שקרנית !

אני לא מאמינה לך,

אני לא מאמינה בך,

את כבר חזרת,

והבטחת וחזרת

שוב ושוב ושוב,

ועדיין את עושה אותו הדבר

בלופ שלא נגמר...".

אז אני רוצה לחדש לך

את מה שרבי נחמן אמר,

ומה שתלמידו רבי שלום כתב:

הרע זה לא אני – אני טוב גמור!

כן, את, זו שבמראה –

את טוב גמור, ואת יכולה,

ואת מסוגלת, ואת רוצה 

להאמין בעצמך שאת 

חלק אלוק ממעל, 

ושאת, כן, את,

כולך – טוב גמור.

נ.ב. אמשיך תמיד לנסות,

עד שאצליח.

* * *

זאת שוב אני .

מה שלומך, הילדה שבמראה?

איך את מרגישה?

אתמול היה אירוע,

תפקדת מצוין.

נכון שהיה קשה לחכות לאורחים,

נכון שרגש הדחיה טיפס בגרון,

נכון שהאכזבה כמעט שהופיעה בפנים,

הדאגה, הציפייה לאורחים,

אבל עדיין...

תראי כמה את אלופה,

כמה מצטיינת וטובה.

תראי איזה אירוע הפקת,

כמה השקעה.

הכל יצא מצוין,

כלת האירוע הייתה שמחה,

הייתה לה חוויה טובה.

אז תראי את הנקודות הטובות.

כמה חברות טובות,

כמה השתדלויות

עשו כדי לכבדך!

כדי לשמוח בשמחתך!

אז תתמקדי בטוב,

את יכולה!

כי יצאת מהאירוע הזה

פשוט גדולה.

וכן תחזרי ושנני לעצמך,

כמה שרק את יכולה:

אני חרוצה, אני טובה,

אני מצטיינת ואלופה.

אני יכולה לראות

מה טפל ומה עיקר,

ולשמוח בעיקר.

כי כולי טוב גמור.

ואם אני ואת זה אחד,

אז שתינו טוב גמור!

טליה כהן