אבא, רציתי כל כך בקרבתך

אבא.

אבא שבשמיים, כמה זמן לא כתבתי לך...

בעבר נהגתי לכתוב לך המון! בעבר הייתי קרובה אלייך באמת.

אומנם כלפי חוץ לא נראיתי כמישהי שקרובה לאור שלך, אך לא כך היה מבפנים... בפנים, עמוק בלב פנימה היינו כ"כ קרובים! היו בי מלא אורות וניצוצות. בכל יום התבודדתי ודיברתי איתך! בכל יום זעקתי אליך מהלב. רציתי אותך, רציתי כ"כ בקרבתך. רציתי לשוב אליך... וב"ה, שבתי.

שבתי. חזרתי אליך, בתך הקטנה. בצעדים קטנים ומתונים, אבל חזרתי.

חזרתי אליך, אבל, אבל פתאום נהיינו רחוקים. איך זה קרה?

כעת, אני נראית כחלק מהאור שלך והדרך שבה בת ישראל צריכה ללכת ולהיראות, אך בלב פנימה כבר אין לי אותם האורות שהיו לי בעבר! נעלמו להם הניצוצות, ונותרה רק שגרה... שגרה חסרת התלהבות.

מה קרה?

אבא... אני רוצה לרצות באמת, כמו שרציתי בעבר, ולא מתוך שגרה...

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.