כל התכנים של יהוסף יעבץ

בשנים האחרונות מלך מרוקו נוטה חסד ליהדות, בשונה מהמדינות המוסלמיות שרק מנסות איך לרדוף ולהשמיץ את עם ישראל. במרוקו מתרחש תהליך חריג בנוף היהודי-עולמי - תהליך של שיפוץ, שיקום והחייאת בתי כנסת עתיקים ביוזמה ממלכתית ישירה, בחסות המלך עצמו

מזוזה היא חובת הדר. מי שגר בבית אחראי שתהיה שם מזוזה. אם אדם שוכר דירה, הוא צריך לוודא שיש בה מזוזה, אפילו אם הבית שייך לגוי. אמנם החובה היא רק במגורי קבע, כלומר מעל שלושים יום

כאשר גולשים במורדות האררט כמה קילומטרים כלפי מטה, מגיעים אל הכפר ארזאפ. בכפר הזה מוכרות כבר שנים רבות עשרות אבני ענק. האבנים הינן מאונכות עם חורים בראשן. ישנם חוקרים המכנים את האבנים האלו "אבני נח", להשערתם מדובר במשקולות שהיו קשורות לתיבה כדי לייצב אותה בים הסוער ולמנוע ממנה להתהפך

חור בצינורות הדם יכול לרוקן במהירות את הדם שלנו, חלילה, שכן הדם לא סתם "מונח" בתוך העורקים, הוא נזרק בכוח גדול על ידי משאבה הפועלת ללא הפסקה – הלב. איבוד של שני ליטר דם הוא סכנת חיים מיידית, והוא יכול להתרחש תוך דקות מרגע פציעה חיתוך של כלי דם מרכזי. למה, אם כן, זה לא מתרחש?

כשאדם מודה, הוא יוצא מן המרכז של עצמו. הוא מכיר בכך שלא הכול מתחיל ממנו, לא הכול מגיע לו, ולא תמיד הוא הצודק. לכן הוד הוא כוח עמוק מאוד של ניקוי פנימי. הוא מרכך את האדם, משחרר אותו מן המאבק המתמיד להיות השולט, ומאפשר לו לעמוד מול החיים בענווה

החיים של כל בני האדם צריכים להיות בנויים סביב הגבלות, אבל שבט הכהנים נבחר לשמש דוגמה אישית. הם שליחי הציבור, והם לוקחים על עצמם את עול העבודה החשובה ביותר, שמטילה עליהם הגבלות שונות

הלימוד של פסח שני הוא שאמנם יש זמנים שבהם אדם נמצא מחוץ לסדר – הוא טמא, הוא רחוק, הוא נאנס, הוא לא נמצא במקום שבו כולם נמצאים. מבחינה חיצונית הוא מחוץ למחנה. אך התורה מגלה שלא כל ריחוק הוא ניתוק. יש מי שאיחר את המועד, אך לא איבד את השייכות

מצוות השבת אבדה אינה מתמקדת רק בפעולות הירואיות, אלא חלה אפילו על פרוטה אחת של אדם אחר. המצווה מחייבת אותנו להחזיר לבעלים כל דבר ששייך לו

רבי יוחנן ציפה שאם בכוונתו של האיש להמשיך אל הגדה השנייה, שהוא ירכון, יוריד את בגדיו, יכנס למים וישחה אל העבר השני. אך להפתעתו, האיש המגודל החל בריצה מהירה, ובהגיעו לגדת הנחל זינק בקפיצה אדירה ונחת בגדה השנייה. קפיצה עצומה שמעטים האנשים המסוגלים לעשותה

המקום שבו פסק הארבה מלאכול נחשב כתחום מצרים, ואילו המקום שממנו ואילך היה פוגע ביבול נחשב כתחום ארץ ישראל. עדות מרגשת מהגניזה הקהירית אף מספרת על "שני עצים" שעמדו על הגבול – האחד בתחום ישראל והשני בתחום מצרים – והארבה, במין דייקנות פלאית, עמד ביניהם ולא חצה

נניח לרגע את השאלה איך עשו את הדיסק - אבל לשם מה? לשם מה המצרים צריכים משהו שנראה כמו מדחף? הגלגל עדיין לא הומצא באותו תקופה. אם אין גלגל, לשם מה צריכים מדחף?

מדוע נשאתי את עיניי? שאל את עצמו רש"י הקדוש. אך תוך שניות ספורות הבין את שהתרחש. הרי רק אתמול ישב במשך שעות, וביקש להבין את צורתו המדויקת של האפוד המוזכר בתורה במעשה המשכן. באופן כללי, צורתו מובנת מתוך הסוגיות, אך איך הוא בדיוק נראה?

אדם שעומד באמצע תפילת שמונה עשרה נחשב כעומד לפני המלך. כמובן, כל תפילה ובקשה וברכה פונות אל ה', אבל הן כמו אמירה ממרחק בעוד שמונה עשרה היא דיבור ישיר מול המלך

נצח קשור למילה ניצחון, הכנעת אויב חיצוני, אבל גם הניצחון הפנימי: היכולת לנצח חולשה, עייפות, דחיינות, פחד, שינויי מצב רוח וחוסר יציבות. זהו הכוח באדם שאינו מסתפק בהתעוררות יפה לרגע, אלא מתמיד בדרך

החוקרים האמריקאיים השתמשו בציוד הדמיה מתוחכם, שחשף כי התצורה, הדומה באופן מפליא לאונייה, לא נראית כך רק מלמעלה אלא גם מבפנים. היא מחולקת לחדרים-חדרים, כמתואר בתורה

הקרבה הגדולה ביותר אל ה' אפשרית רק מתוך משמעת מדויקת. דווקא משום שהקודש הוא ממשי, אין האדם רשאי לעצב אותו כרצונו. לא הרגש הדתי יוצר את הקדושה, אלא ההיענות לצו האלוקי

במבט ראשון, עמוס אומר לנו: אין הבדל ביניכם לבין הגויים. אתכם הוצאתי ממצרים, את הפלשתים העליתי מהאי כפתור, ואת הארמים הוצאתי מהעיר קיר. האמנם? ומה הביא אותו לומר דברים כאלו לעם ישראל?

הקדושה בפרשת קדושים היא בעצם עיצוב האדם כך שיהיה נאמן לצלם האלוקים שבו. האדם איננו קדוש מפני שברח מן העולם, אלא מפני שהצליח להעמיד גם את חייו המעשיים תחת צורת האדם השלמה

איליה סוצקבר, ממקימי אחת מחברות הבינה המלאכותית המשפיעות בעולם, העלה בשנת 2023 רעיון שנשמע כאילו נשלף מסרט מדע בדיוני: להקים בונקר ייעודי, מקלט תת-קרקעי, שישמש כמעין תיבת נח לעילית המדענים שלו ביום שבו הבינה תחרוג משליטה ותגרור כאוס גלובלי

בניסן ישראל נעשו חופשיים, באייר הם מתחילים להיות ראויים. בניסן הם עומדים "בעצמם", בלי צירוף אל זולתם, באייר הם לומדים כיצד להעלות את אותה עצמאות אל מעלה שכלית. בניסן מתבטלת העבדות, באייר נבנה המקבל