סיפור מההפטרה: הנביא שטען כי אין הבדל בין יהודים לכושים

בהפטרת פרשת אחרי מות-קדושים אנו קוראים דברים נוקבים ביותר מעמוס הנביא: "הלוא כבני כושיים אתם לי בני ישראל, נאם ה'. הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר".

במבט ראשון, עמוס אומר לנו: אין הבדל ביניכם לבין הגויים. אתכם הוצאתי ממצרים, את הפלשתים העליתי מהאי כפתור, ואת הארמים הוצאתי מהעיר קיר.

האמנם? ומה הביא אותו לומר דברים כאלו לעם ישראל?

הנביא עמוס הפציע מתוך השכבה של האנשים הפשוטים בעם ישראל. הוא לא היה מיוחס למשפחת נביאים, למשפחת מלוכה, לאצילים ושרים. ספרו נפתח במילים "דברי עמוס אשר היה בנוקדים מתקוע", ובהמשך הוא מעיד לפני אמציה כהן בית אל: "לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, כי בוקר אנכי ובולס שקמים". נוקד – רועה צאן, כפי שהוא אומר בהמשך. הוא גם גידל בקר, וקצץ עצי שקמה, ומשם נשלח על ידי ה' להתנבא על ישראל.

במדרש נאמר: "למה נקרא שמו עמוס? שהיה עמוס בלשונו, והיו קוראים אותו פסילוס". רש"י מפרש שעמוס היה כבד פה וכבד לשון, כמו משה רבנו. "פסילוס" הוא כינוי גנאי למגמגם. הקב"ה לא שולח את האדם הכריזמטי להיות נביא, אלא את האדם הנאמן. אדם אחד שיאמר את האמת האלוקית, אפילו הוא מגמגם, עדיף מאלף אנשים שינאמו נאומים ריקים.

כשעמוס אומר "לא נביא אנכי ולא בן נביא", הוא כמובן לא מכחיש את נבואת עצמו. הוא מתכוון לומר שאינו מן האנשים שמתפרנסים מלהיות נביא, מגיעים לחצר המלוכה, אומרים "נבואות" ומבקשים שכר. לכן ציין כי הוא מתפרנס מן הצאן ומן הבקר. הוא לא בא כדי להשיג כסף, אלא כדי להגיד את דבר ה' (רש"י).

עמוס הגיע מתקוע שבמדבר יהודה, אך רוב נבואותיו מכוונות אל ממלכת ישראל בימי ירבעם בן יואש. הייתה זו תקופה של שגשוג חיצוני אל של ריקבון פנימי. עמוס מוכיח על עושק דלים, על סילוף משפט, על אדישות רוחנית ועל עבודת ה' שאין עמה יראת שמיים. נדמיין לעצמנו את עמוס, המגיע כרועה, כאיש אדמה, אל בית המקדש בבית אל, ומוכיח את הכהנים, המנהיגים, השופטים. אין פלא שהיו כאלו שבזו ולעגו לו, כפי שאומרים חז"ל.

ואז, כדי לזעזע את עם ישראל, שם ה' בפיו את הדברים החריפים האלו: "הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל נאום ה'".

רש"י מסביר את הכוונה: "למה אמנע מלהיפרע מכם אחרי אשר אינכם שבים אליי? הלא מן בני נח באתם כשאר עכו"ם, ככושיים אשר נדמיתם להם". כלומר, אם אתם נשארים ברשעתכם ולא חוזרים בתשובה, אז אתם באמת כמו כל העמים שיצאו מנח. נבחרתם בזכות הברית עם ה', הייחוס עצמו לא מגן עליכם אוטומטית.

רד"ק מפרש: "כבני כושיים שהם עבדים... כן היה ראוי שתהיו אתם עבדים לי כי מבית עבדים קניתי אתכם". הכוונה כאן היא להיפך, כל האומות משועבדות לבורא שברא אותן ומנהל אותן. וקל וחומר בני ישראל, כיוון שה' הוציא אותנו ממצרים, אנו צריכים להרגיש עבדים שלו, כמו הכושים הנמכרים לעבדות.

עמוס אמר דברי תוכחה קשים, אך כמו נביאים אחרים עבר מן התוכחה לדברי נחמות. אחת מנבואותיו המפורסמות היא: "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת". מלכות בית דוד התרועעה וממלכת ישראל יצאה מאחיזתה, אך עוד תקום ותהיה מלוכה לכל עם ישראל. על פי נבואה זו נתקן לומר בברכת המזון "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת", במהרה בימינו אמן.