כל התכנים של חנה דיין

"אני רוצה את שניהם. אני רוצה להיות מושפעת ממנו, להרגיש אותו ולקבל ממנו כוחות, אבל גם להרגיש שיש לי עמוד שדרה משלי, שאני מחזיקה את עצמי גם כשהוא לא זמין"

כל המקומות האלה, שבהם אתה כועס עליה, הם בעצם אלה שבהם אתה צריך לעבוד על עצמך. השאלה היא לא מה לא קיבלת, אלא מה אתה יכול לתת

לפעמים התפקידים שאנחנו לובשים כדי לשרוד הם בדיוק אלו שחונקים אותנו. רק כשמוכנים לשחרר אותם, ניתן לגלות מי אנחנו באמת

איך כל ריב קטן הופך לשדה קרב: מה באמת מסתתר מאחורי השתיקות, הצעקות וההתרחקויות?

"איך נראה הקשר שלכם בלי זה? בלי הצעקה שלך, טלי, שייראו אותך, ובלי הבריחה שלך, איציק, מהפחד לאכזב. מה נשאר מהקשר שלכם?

הריב שחוזר שוב ושוב ביניהם הוא לא ריב על השתיקה וההסתגרות, אלא על הילדה שהייתה שקופה והילד שנעלם כדי לא להכאיב

כשהקשר הזוגי הופך לשדה הקרב של פצעי הילדות - רק אמת עדינה יכולה לבנות בו מקום בטוח

"כל הדרכים שאתה משתמש בהן הן אמצעים אלגנטיים להסיר מעלינו את האחריות לחוסר הקשב שהיה לנו"

הכאב הזוגי לא נולד בקשר אלא רק מתגלה בו. דווקא דרך הריב מתגלה האפשרות לריפוי משותף - אם רק נעז להביט פנימה

כשהאישה לוקחת את המושכות והגבר נמנע מיוזמה, נחשפת הקריסה הפנימית של הקשר. שיחה שמציעה דרך לחזור אל מקומות של נוכחות, השפעה ובחירה

המרחב האישי והחיבור הרגשי לא אמורים להתנגש, אלא לבנות אחד את השני. ככה עושים את זה

בתוך כל זוגיות פועלות מערכות של הבטחות ואיומים ורק כשמצליחים לאפשר למשהו חדש להיוולד ניתן לפגוש את מי שנמצא שם באמת

איך הגבר מתחבר לרצון האמיתי שלו ומביא השפעה לקשר הזוגי מבלי לקרוס תחת הסערות של אשתו?

איך מודל אחד פשוט מתוך היקום יכול לשנות לגמרי את מערך הכוחות בזוגיות שלך — ולחבר כל אחד לעוצמה הפנימית שלו?

מה קורה כשהיא כבר לא מסוגלת להכיל והוא כבר לא מנסה להסביר? ואיך רגע אחד של אמת מצליח להזיז משהו שלא זז שנים?

אהבה, בניגוד לאופן התרבותי שלמדנו, לא באמת נוצרת מרגש, אלא מבחירה. לבחור כל יום, לא בהצהרות – במעשים

"אם אתה שקט, סימן שאתה לא איתי. אם אתה עסוק, סימן שאני מיותרת. אם לא אמרת לי שהתגעגעת אלי, סימן שלא באמת רצית לחזור"

היא לא הבינה שהקיר שהיא חוותה מדניאל היה בעצם ניסיון הגנה על החורבן של הנפש שלו. "את נוגעת לו בדיוק במקום שממנו הוא בורח, וזה טבעי שאת עושה את זה. תמיד בני הזוג דורכים על הפצעים אחד של השני"

"רק עכשיו יכול להתרחש תהליך של ריפוי. כשאין איום בתוך המערכת הזוגית, ויש רגיעה, אז יכול להתרחש ריפוי, ואז בעצם המערכת הפרא-סימפתטית פעילה. הגוף במצב של מנוחה, וניתן לשוחח בכנות"

כשזה מגיע ככה, מתוך פגיעות אמיצה ולא מתוך האשמה, אז הוא יכול באמת לשמוע. לא כי הוא אשם, אלא כי הוא באמת חשוב לך, ואת חשובה לעצמך