כל התכנים של חנה דיין

"זה דומה קצת למה שקורה לנו יום לפני שאנחנו מתחילים דיאטה, ואומרים: זהו, מהיום אין יותר שוקולד! כל מערכת ההפעלה עוברת למצב אזעקה, ואנחנו מחפשים שוקולד בטירוף"

"הכוח שמאפשר התמקמות נפשית נכונה בתוך הקשר ומאפשר בניה של זוגיות טובה ונכונה הוא כוח הביטול". איך כוח הביטול מסייע לחיבור ולהפנמה של תודעה זוגית?

"כשאת לא מאמינה בעצמך שאת יכולה להשתנות, את בעצם לא מאמינה שהנפש שלך תסכים לוותר על התחושות השליליות, כי שם היא מרוויחה הרבה יותר"

"אל תצפי לזה שהוא יחשוב לבד ויחזיק את הבית והילדים באותה צורה שאת מחזיקה אותם, כי אני מבטיחה לך שאת תתאכזבי", עניתי. "אז זהו? אני אמורה להשלים עם זה שזה המצב שיישאר? כל הבית הזה יהיה עלי?"

"כשאת מסכימה להיות עם הכאב, את נותנת לכאב להוביל אותך לבירור הנקי והפנימי של – איך היית רוצה להרגיש? איך היית רוצה שיתייחסו אליך?"

"אני צריכה להרגיש שאני חשובה לך, ולכן אתה ממש רוצה להקשיב לי. אני רוצה להרגיש שאני נשארת העניין, וזה לא יכול לקרות כשאתה מיד הופך להיות הקורבן והמסכן. אני צריכה שתישאר איתי"

"כשתרגיש טוב-טוב שאתם יחידה אחת, לא תוכל להיות שמח ומאושר כשמירי עצובה. לכן כל ההחלטות שאתה עושה, אתה לא עושה אותן באופן עצמאי, אלא בשיתוף עם מירי, כי היא מושפעת באופן טבעי מכל החלטה. אתם יחידה אחת"

"כל השלבים צריכים להמשיך ולהתקיים בו זמנית, זה לא דילוג ומעבר משלב לשלב, אלא בנייה של שכבות". "אז מה משמעות השלבים האלה?", שאל רז בסקרנות

"בוא רגע, נמשיל את המצב הזה לאותה תנועת הליכה. רגל שמאל שפותחת בצעד, לא יכולה לעשות את הצעד הראשון כשהיא מרגישה שרגל ימין באוויר, לא יציבה. תנסה אתה להרים את רגל שמאל, כשרגל ימין באוויר"

"כשתכירו באותם אינטרסים ובאותה גישה אינדיבידואלית שחוטאת לקשר הזוגי, אז אתם תצליחו לגלות שמץ מן האור שמקשר אתכם, שיחזיר אתכם למה שאבד לכם, ואז יכולה להתגלות השכינה"

"בני הזוג האלה, שרבים ביניהם כל הזמן - אלה רק שתי חליפות ההישרדות שלכם, שרבות זה עם זה. אלה לא אתם באמת"

"כשהתענוג הופך להיות המטרה והוא כבר לא האמצעי, אנחנו ממלאים את הנפש במשהו שלא באמת ממלא אותה, ואנחנו רק מגדילים את הבור ותחושת הריקנות. מה המטרה שלכם? למה אתם ביחד?"

"כשאת מגיעה עם שיתוף הכאב או הכעס ליונתן, זה מכווץ אותו, והוא מרגיש שכל העולם שלו מאוים"

על מנת להצליח לבחור אני חייבת לשחרר תמונה דמיונית שיש לי בראש, אחרת, כל מפגש שאני חווה עם המציאות מנפץ לי את התמונה הדמיונית שלי

"הידיעה כיצד לומר תודה ולהכיר טובה על כל מה שכל אחד מכם מקבל בקשר, דורשת המון תמימות ופשטות, והיא המידה המתוקנת הבסיסית שדרושה לקשר זוגי"

"איך זה יכול להיות שהוא לא מוצא את הכוחות האלה אלי? אני כזו מאיימת? קשה כל כך להגיע אלי?", התעצבנה נופר

"חסד יכול להיות מופנה לכל אחד ובלי גבול, פשוט גשם שיורד על הכל, בעוד שברחמים יש דין ומדידה לדייק ולהתאים את אותו כוח של נתינה"

"אנחנו מתעסקות פה בהרבה חלקים נפשיים מופשטים. נוצרת מעין סכנה של ריחוף, מצב שבו הגוף מתנתק, ואז אנחנו פועלות לפי שכל, אבל הגוף נמצא במקום אחר לגמרי"

"העבר לא ייעלם, אבל הוא יכול להתמקם אחרת, בלי להפעיל את המערכת על מצב הישרדותי. לכאב יש מקום, וגם לשפע יש מקום. את תראי שלא תצטרכי להחזיק את הכאב בכל רגע נתון"

"היא שוללת מיד את כל מה שאני אומר ומרגיש. אז אם אני לא יכול להגיד את מה שאני חושב או מרגיש, משמע, אין לי מקום בקשר הזה"