כל התכנים של ענבל אלחייאני

אני מתמלא בגאווה, מנפח את עצמי מעבר למה שאני באמת, ואז מתרחק מעצמי. ואם תרצו, זה המקום שמזמן אליו משברים שדוקרים בבלון הנפוח הזה, וממילא מחזירים אותי לפרופורציות ולמידות הנכונות שלי

כבר ביקשתי כל כך הרבה פעמים, וזה לא קרה. אבל האם היתה זו בקשה, או דווקא דרישה?

אם אנחנו בתודעת השגרה המתחדשת, הרי שההגדרה שלנו לטבע שונה מזו בהרבה, ואולי אפילו לא שונה מההגדרה של המושג "נס"

אנחנו הגלינו את עצמנו, מהנקודה האלוקית שבתוכנו, ובכך גרמנו גם לו לגלות מארמונו, כי אין למלך שום משמעות אם אין לו נתינים שמקבלים עליהם את עול מלכותו

עד כמה שזה נשמע פרדוקסלי, החטא הוא בילט-אין בתוך הוויית חיינו. הוא קיים ונוכח, ואין מן הנמנע שלא יקרה בדרכנו

הסיבות רבות ומגוונות, אך ניתן להצביע על כמה סיבות ברמת המאקרו, שיתכן מאוד שהמתמודדים עם התופעה ימצאו בהן מזור לאתגרם

הרצון להיות חלק ממערכת יחסים, או אם תרצו הרצון לאהבה ולזוגיות, דורש מאתנו להוריד הגנות, להתגלות לאחר ולעצמי בכל הרבדים שבי

הגשר שיצרנו בין המודע לתת מודע הוא זה אשר יש ביכולתו לגשר על הפערים בציפיות של כל אחד מבני הזוג, ולמנוע מצב מחריף שיוביל לגירושין

כאשר המציאות אינה אלא אוסף של פרטים אינדיבידואליים, הרי כל קיום של פרט אחר יכול בקלות לערער את קיומו של הפרט. ואז, מחלוקת היא רק עניין של זמן

הוא הביט על עצמו מאוכזב במראה, נדהם ממה שקרה לו, ממה שקרה בו. הוא כבר לא מכיר את עצמו ואת צבעו

הבנת מקומו של האחר, כמו גם הרצון והיכולת לדון אותו לכף זכות, דורשת שלב מקדים על מנת שהיא תגיע ממקום אמיתי ונקי. השלב הזה הוא בעצם ההתדיינות עם עצמי

המילה "תענית" טומנת בחובה את המילה עני, אותו עני אשר נגזר עליו לחיות בצמצום, והוא אשר מביאו לידי מיצויו העצמי ללא כל הפרעות חיצוניות, בדיוק כמו המתענה, המשיל מעליו את כל מה שהיה רגיל אליו, ובכך גוזר על עצמו צמצום

עם ישראל חייב לנכס את התובנה שהוא עם אחד, יחיד, נבדל ומיוחד, ולפעמים צריך מצור וצר וצורר שיגרום ללכידות ולאיחוד לבבות

המכבים לא נבהלו מהמציאות החשוכה והחיצונית, כי הם החזיקו בתובנה שהיא מביאה עמה אור גדול, שכרגע רק גנוז ונסתר

אם תרצו – זוהי כל עבודת חיינו. להוציא את העולם מהיעלמותו, להפוך אותו מנסתר לגלוי ולעסוק כל העת בהדלקת האור, שכתוצאה ממנה ייעלם החושך

הודיה על המציאות הכואבת מאפשרת, בשלב מאוחר יותר, למצוא "פך של שמן" בתוך מקדש חרב, משום שהיא מושתתת על הידיעה שטוב ורע משמשים בערבוביה, ומתוך החושך יתגלה האור

לא אחת קורה שאנו בתוך אינטראקציה, והזולת זרק מילה, או משפט, או בחר בהתנהגות שגרמה לנו פשוט "להידלק" ולצאת משלוותנו. ההידלקות הזו היא למעשה מעין טריגר שמקפיץ את המערכת העצבית שלנו

עיסוק מופרז במחשבות מבטיח לאדם הזה, לשיטתו, את השליטה. הוא יחשב כמה צעדים קדימה בכל פעם, כדי למנוע ממציאות לא רצויה להפתיע

מה גורם לאדם להצליח להאיר פנים לאדם שמולו, ואיזו עבודה פנימית נדרשת לשם כך?

והנה היא כבר עומדת, לבושה, אבל גם עם מעט בושה. איך שנה שלמה את הבגדים הללו, שהם שלה – לא לבשה