פעם זה היה דף חלק

פעם זה היה דף חלק

ששום דבר עליו עוד לא נחרט

הוא היה יפה, נקי וצחור

היה פשוט מלא באור

אבל כיוון שהוא לא מילא את עצמו בעצמו –

כל פעם שמישהו רק עבר לידו,

הוא השאיר בו את חוטמו.

אחד צייר עליו את תסכוליו,

השני הרטיב אותו בדמעותיו,

השלישי חרט עליו תובנותיו,

הרביעי עיטר אותו בכינוייו.

והוא הביט על עצמו מאוכזב במראה

נדהם ממה שקרה לו, ממה שקרה בו

הוא כבר לא מכיר את עצמו ואת צבעו,

הוא הפך מלבן לאפור.

איך ינקה את עצמו מכל מה שהוא לא

איך ימחק את החוץ מתוכו

התובנה שהדהדה בו יחד עם הרצון העז

הורידו את הדמעות ששטפו כל צבע נועז

והנה, אט-אט סימני הלבן חזרו פה ושם

הוא מתחיל להתבהר, נוגע בעצמו ומוקסם מיופיו

כן, עכשיו הוא מרשה לעצמו להיות בטוח במי שהוא.

פעם זה היה רק דף חלק, אבל עכשיו שמו נחרט עליו.

ענבל אלחייאני, M.A., היא מטפלת מוסמכת ב-NLP, מיינדפולנס ודמיון מודרך, כותבת ומרצה בתחום.