טורים אישיים - כללי

התרגשתי מאוד ב'סדר העבודה' בתפילה. זה רגע שלא הצלחתי לשלוט ברגשותיי, העיניים דמעו והדמעות זלגו

הפסקתי לנשום, קפאתי לכמה שניות, ואז במהירות טבלתי את כל הגוף. אני יוצא קפוא, אבל עם הרגשה שבאמת שווה את הקיפאון. נקיון וטוהר שעוזרים להתחיל הכל מחדש

השיר "יוסף", מתאר כעס וריחוק, ובעיקר חוסר היכרות בין יוסף ואחיו, מה שהוביל בסופו של דבר לטרגדיה. מה אפשר ללמוד מזה? עמיר בניון בטור אישי לקראת יום כיפור

יום אחרי ראש השנה, והבוקר כבר מתחיל לדמות לשגרה רגילה. אני הולכת ברחוב בחזור מהמכולת, איך הכל נראה רגיל כאן, "אבא", אני מלחששת לו כהרגלי, "איך הכל נראה כאילו כלום. שני לחם שני חלב קוטג' אחד וגבינה"

"הרצון שלי, היכולת להעז להיות מי שאני, לדעת מה אני מרגישה, להיות שמחה בצורה פשוטה, לשיר כמו שילד שר, לרקוד כמו שילד רוקד, ולשמוח ולצחוק ולכאוב ולבכות, כל הדברים האלה נחסמו. נעלמו. אנחנו בוכות היום כשכואב לנו? לא., באמת לא"

כשאתה בין אנשים מצליחים אתה נמדד בעושר וכבוד, ואין מקום לערכים כמו חברות ואמת. ברגע שהעושר והכבוד נלקחים ממך, אתה מגלה פתאום כמה זה חסר לך, ואולי גם מעולם לא היה לך. טור אישי

הכותרות מתפארות "המהפכה כבר כאן: נשים פוסקות הלכה". זהו מהלך מאצ'ואיסטי להפליא, רק חבל שזה נעשה על חשבון המוסד הרבני המפואר שיש לנו

כל כך הרבה עומס הצטבר לי על הכתפיים כאישה, אמא וסופרת. והכניסה הזאת, למרוץ הזה, לא מאפשרת להיות בשמחה. לא מאפשרת להרגיש את אלול באמת. ואז זכיתי להארה מתוקה מה', שהפכה הכל. "תהיי שלי". טור שני של חיה הרצברג

מה שמתחיל בזלזול מוסרי בצנעת הפרט, יכול בשם אותה השקפת עולם אתאיסטית להביא גם לחורבן המצפון והמוסר. מאמר מעורר מחשבה

בפייסבוק, כמעט כמו ברחוב, אדם בוחר לעצמו איפה הוא רוצה לשוטט. לאט לאט התחלתי להבין את הכוח רב העוצמה שטמון ברשת החברתית, ואת היכולת שלי לנצל אותה לקדושה

היא יהודייה-ישראלית, הוא ניגרי-גוי. והכותרת ב-ynet משוויצה: "עזבתי את בעלי בשביל גבר ניגרי". להיכן הגענו? ממתי בגידה, מעשה שמעורר שאט נפש בעיני כל אדם מוסרי, הופכת לדבר שמדברים עליו מבלי להתבייש? ועוד לא דיברנו על ההתבוללות חסרת הבושה

יש שני כוחות שמושכים אותנו - בן תמותה ובן אדם. הראשון רוצה לאכול את החיים כאן ועכשיו, והשני מנסה להתחשב גם בתכלית ובמהות שלנו. ואני? אין לי מאום. עמיר בניון על הסינגל החדש, "אין לי מאום"

בתקופה הקרובה, תוכלו ליהנות מהגיגיה המיוחדים של חיה הרצברג, מי שעומדת מאחורי לא מעט רבי מכר. בצורה אישית ונשית, חיה תשתף בחוויות אישיות, בתובנות עמוקות ובתמונות מחיי היומיום שלה כאם, כאישה וכבת של הקב"ה. טור ראשון: "אלול שלי – ההתחלה"

לא האמנתי שיום יבוא ואני אכתוב טור משלי, באתר עם צביון יהודי. אז איך זה התחיל? בדיוק בתקופה שבה חייתי את חיי הזוהר, הרגשתי שמשהו חסר לי. אז הלכתי לחפש תשובות לשאלות

תכניות הריאליטי, ובראשן "האח הגדול" שסיימה עונה נוספת, ממשיכות לדרדר אותנו כמעט מכל בחינה. נועה חסון, צופה מכורה לשעבר, לא מבינה למה אף אחד לא עוצר את זה - לא הערוצים, לא המחוקק ואפילו לא הצופים בעצמם

אהרון סופר נעלם ביום שישי שעבר, ומאז לא נודעו עקבותיו. גם לא בתקשורת. האם בישראל עדיף לחטוף בחור ישיבה? זה הרושם שנוצר. איפה התקשורת כשצריכים אותה? טור דעה

ההיסטריה סביב המח"ט עופר וינטר, הלוחם הדתי (לא חרדי), מבטלת כל אפשרות עתידית להשתלבות חרדים בצבא, וגם גודעת באבו כל דיבור מצטעצע של "אנחנו נשמור על אורח החיים המלא של המתגייסים החרדים"

דרור שמיר הוא נכה צה"ל, שכמו כל האזרחים, חי ונשם את מבצע "צוק איתן". את הרשמים המרגשים שלו מכך החליט להעלות על הכתב, והם יכולים להוות נקודות למחשבה עבור כולנו

בזמן שבתי הקפה בשינקין פתוחים, שוק הכרמל ושוק הפשפשים מספק לנו גוונים מרהיבים של תרבות, והעיר העתיקה בירושלים הפכה להיות עיר של כנסיות ומסעדות הגיע הזמן לשאול: למה בעצם אנחנו מתאבלים

אם היו נותנים לי 5 דקות לשיחה עם ראש הממשלה, זה מה שהייתי אומר לו, בימים טרופים אלה. עמיר בניון בטורו האישי באתר הידברות

המוסריות שלנו, האחדות שלנו, התפילות שלנו, הדאגה לחיילים - כל אלה מוכיחים מעבר לכל ספק, שאנחנו עם סגולה (ויש גם 2 ביצועים ווקאליים להורדה בחינם)

עם ישראל נמצא בתקופה לא פשוטה. רק אתמול שכלנו שלושה עשר לוחמים צעירים, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו, ושמתו על קידוש השם, רק כדי להגן עלינו. השאלה היא, מה השיעור שלנו מכל התקופה הזו ובמה זה נוגע אלינו, כלל ישראל?

המושג "רדיקלים חופשיים", לקוח בכלל בהשאלה מעולם המדע. אולם בטור שלפניכם תגלו פרשנות אישית יצירתית ומיוחדת, שמתחילה מימיו של עשיו, ומתקשרת עד האקטואליה האחרונה של הימים האחרונים...

ינון כהן, לוחם גולני בעבר ונכה צה"ל בהווה, מאוכזב מהסערה שעורר מכתבו של המח"ט מגבעתי, שבסך הכל ביקש לחזק את חייליו דרך כח האמונה היהודי, בקריאת "שמע ישראל". מכתב מלוחם ללוחם

"אתמול נתנו לילד לראות את המהדורה המרכזית של החדשות", חברתי התפרצה לדבריי. "אחר כך היו לי סצנות במשך שעתיים. למה ילד בן 6 צריך לראות את ההתקפה על הבית של המחבל בעזה? מה זה מוסיף לו?"

על רצף אירועים קורעי לב ורגעים בין ייאוש לתקווה, חייבים לעצור ולזכור: אנו מאמינים בני מאמינים, ואף אחד לא ישבור אותנו. טור מלא תקווה לעילוי נשמת הנערים אייל, גלעד ונפתלי שנרצחו באכזריות על ידי בני עוולה – ה' יקום דמם

האני האמיתי שלך אינו אלא שילוב ססגוני וקסום בין כוח חי, צומח ומדבר, ואין זה משנה עד כמה איטית הזחילה שלך על מצע החיים. אז אולי הגיע הזמן שתתחילי להאמין בו?

חשבתם פעם כמה עוצמה יש בכפות הידיים שלכם? ובכוח האחדות, העוצמה פי עשרת מונים. אלא שתמיד מעל לכל נזכור שאנחנו בניו של מלך העולם, והוא היחיד בו אנו נאחזים באמת

אין זמן, צריך לעוט על הפירורים. לחטוף את מה שנשאר לנו ברוחניות. מתי כבר נבין שרוחניות זה המזון היחידי ממנו יכולה נפשנו הרעבה לשבוע?

בתקופה הקשה הזו קמתי בבוקר, בהרגשה מוזרה שאני צריך להקליט שיר שכתבתי לפני כמה שנים. אז מי יוכל לנצח את הניגון שלנו?