טורים אישיים - כללי

"יחד עם הסטירה של המלאך, שכחנו גם למה כל מה שאנחנו עוברים בעולם הזה, הוא לטובתנו. אז בלילה, לפני שאני הולכת לישון, אני מבקשת מהנשמה שתזכיר לי

מה קורה כשאני חולה? אימא היא עיקר הבית. אם בא לנו על ההגדרה הזאת ואם לא - זאת האמת. אנחנו המרכז, הכול יוצא מאיתנו והכול מתרכז אצלנו. הקטנים לבושים בבגדים לא שלהם, הבית הפוך, והשליח של הפיצה מגיע ערב אחרי ערב

היא נולדה למשפחה חילונית, היתה חלק מהבוהמה התל אביבית, אבל משהו בתוכה צעק. אז איך הרבנית אמאייב הגיעה בסופו של דבר ליהדות? צפו בסרטון המרתק, שמסתיים בהצלת חיים בווטסאפ

לכולנו יש חשש שילדנו ירשו דברים שהיינו מעדיפים לרוקן בסל המחזור. אבל יש דבר אחד שמפחיד כל אמא עוד יותר

רוצים שיתוף פעולה מצד ילדיכם? תעצימו אותם ותאירו להם את יכולותיהם ואת כישרונותיהם המיוחדים להם. מילים טובות ושפע של מחמאות יעשו לכם את מרבית העבודה

ספר מלא הומור, אשר חוקר את הניגודיות ואת ההבדלים שבין גברים לנשים, מחכה לכם עכשיו בהידברות שופס

אני תמיד אומרת: הלוואי שהחיים של אנשים היו מאושרים כמו שהם מוצגים בפייסבוק. אנחנו מציגים את מה שאנחנו רוצים שיראו, ולא בהכרח את האמת

עלינו לזכור שהקב"ה אף פעם לא מתבלבל, ואם הוא הביא אותנו לעמוד תחת חופה וקידושין - זה אומר שהעבודה של שנינו ביחד ולחוד היא דווקא תחת קורת גג אחת

כולנו רוצים לראות את שמחתנו שלמה ואת מושא תקוותינו מתגשם, אך בדרך לשם, רבות הנפילות. מדוע, ואיך נקום?

הרגשתי לא שייכת לשם. אני מרגישה שניצלתי שנייה לפני שהתעטפתי בעוד קליפה של חילוניות. חזרתי הביתה, והבטחתי לעצמי שזו הפעם האחרונה. עד אז חשבתי שלשמור שבת זה חנק, שזה לשבת בבית ולהסתכל על הקירות עד שתצא השבת. עד שגיליתי באמת מהו עונג השבת

חברה שאלה אותי היום: "התשובה באמת ממלאת אותך?", לא ידעתי כיצד לענות לה, כי אין מילים גדולות מספיק כדי להכיל את התשובה, תרתי משמע

אפשר לעבור חיים שלמים ולפספס אותם. כדאי לשים את המיקוד על הדברים הנכונים באמת, וליהנות מן היופי שבדרך

אף אחד לא מתכונן לקראת ניסיון. זה פשוט מגיע פתאום, וצריך להתמודד עם זה. איך נתמודד עם הניסיון בדרך הנכונה?

לאן נעלם אותו מבט נוקב, שאפשר חינוך של הילדים בלי מילה מיותרת? ומהו הסוד שאפשר למנשה ולאפרים לגדול במורשת אבותיהם גם בתוך הטומאה של מצרים?

מהיכן נשאב את הכוחות להילחם את מלחמת החיים בלי להישבר? ואיך מסייעת לנו הענווה בהתמודדות עם הקשיים שבדרך?

תסתכל על האישה שלך, תסתכלי על הגבר שלך. תראו את החסרונות שיש בהם, שנוצרו רק מתוך האהבה שלכם זה לזו. הקב"ה המזווג זיווגים, נותן לכל אחד את בן הזוג המושלם עבורו

הם בפנים והם בחוץ. מכרכרים סביבך אך גם רצים לעיסוקם. מה יהיה להם לחומת מגן בפני הפורענות?

לא העבודה מביאה פרנסה, לא התקופה מרפאת ולא היכולות האישיות מביאות את השידוך. אלה הן רק ההשתדלויות, אבל אנחנו לא שולטים במה שקורה בעולם. היחיד שמנווט אותנו, הוא הקב"ה

בלי הירידות, החיכוכים והטלטלות, לא היתה לנו המוטיבציה לעלות ולהתקדם. הרגעים הקשים בחייו של אדם, הם אלה שנותנים את הכוח לזמנים הטובים

עגלות של בשורות טובות בדרך אליך. מה ייתן לך כוח להחזיק מעמד עד בואן למפתנך?

גם הוויתור על עקרונות, כך גילתה העיתונאית רחלי מלק-בודה, לא הביא אותה אל המנוחה ואל הנחלה. החילונים, מה לעשות, עדיין רואים בה דוסית. אבל היי, רגע - למה בעצם לערוג אל "עולם הערכים התל אביבי"? איפה איבדנו את עצמנו בדרך? הטור של מעיין כפיר

הרבה מאד בני אדם מוותרים על האנשים היקרים להם, משום שאינם יכולים למחול על גאוותם. יוסף הצדיק התגבר על מידותיו, כבש את יצרו, וזכה למלוכה

אמנם גזר דינו של אזריה פורסם היום, אך באשמת ראשי מערכת הביטחון, רוב כלי התקשורת וקומץ אנשים מהשמאל הקיצוני – ככל הנראה מדובר בהצגה בלבד. אנחנו רק השחקנים. נותר רק להתפלל "השיבה שופטינו כבראשונה"

אי אפשר לשכוח אותך, ג'ני. את ההתלהבות הלוהטת שלך שבאה ממקום מאוד אמיתי בנפשך והשלהבת הבוערת שבקרבך הדליקה ותדליק עוד הרבה שלהבות בלבם של רבבות. האחיינית יעל עט לוי בטור מרגש ואפוף געגועים

עתות מבחן ומשבר יכולים להרתיע לבבות רבים. המתעקש למצוא להם פתרונות יכול להיהפך מעבד – למשנה למלך. איך תעשי זאת? פתרונות מתוך הפרשה

השם הוא הרופא כל חולים, הוא המזווג זיווגים ופרנסה רק מאיתו יתברך... אך אנו מצווים לעשות את ההשתדלות. ואם אדם מתרץ את העצלות שלו באמונה, הוא בעצם סוגר לעצמו את צינורות השפע

"היותי לפתע אשה נשואה פתח בי לראשונה תקופה שכלל לא הספקתי להתאבל עליה. פשוט הרגשתי זרה בתוך האני החדשה שהפכתי". וגם: מה בין דיאטה לבין קרבה לקב"ה? ואיך כל זה מתקשר לחנוכה? התשובות בטור של אוריין-יסכה שבת, שחוזרת לכתוב אחרי הפסקה לא קצרה

בואו נסלק מחיינו את כל המיותר, בואו נשחרר מהראש את כל ה"אני מאמין" שלנו, שבעצם לא תורם לנו דבר. בואו נגיד די לרדיפות עצמיות. בואו נרשה לעצמנו להמשיך הלאה בשמחה, כי הטוב ביותר עוד לפנינו

עבודות הבית למיניהם מסתיימות בתוצאות שלא נשארות לאורך זמן. מהר מאוד את נאלצת לעשות אותן שוב. אך האם הן באמת נעלמות בלי להשאיר עקבות?

סערות הוריקן משתוללות בתוך ליבן של הבריות במאבק הניצחון בין חומר ורוח. מהם הדרכים שיובילו אותך להצלחה מרגיעה?