דעה: במה חטא מח"ט גבעתי?

לקרוא ולא להאמין:  אמש קראתי על מח"ט גולני, אל"מ עופר וינטר, ועל המכתב שכתב כדי לחזק את חייליו, ושבסופו של דבר עורר סערה גדולה בשל השימוש באמונה היהודית. קראתי את "דף מפקד לקרב" שכתב, והתמלאתי אהבה, הערכה, הזדהות וגאווה על כך שאלו המפקדים של הצבא המוסרי ביותר בעולם. המשכתי לקרוא את הכתבה, ולקראת סופה קראתי את  התגובה הנגדית של מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דן ושוויון, עו"ד אורי רגב, שהתנגד לשימוש באמונה היהודית.

אני מוכרח לומר שאיני מצליח להבין את הגישה. בואו לא נשכח שאנחנו מדינת ישראל, מדינת יהודית ודמוקרטית, ואם מפקד בצבא לא יכול לפנות לחייליו בשם אלוקי ישראל - אז בשם מי הוא יוכל לפנות אליהם? בשם כוחו ועוצם ידו?

להלן הנוסח המלא של המכתב:

זכות גדולה נפלה בחלקנו לפקד ולשרת בחטיבת 'גבעתי' בעת הזו. ההיסטוריה בחרה בנו להיות בחוד החנית של הלחימה באויב הטרוריסטי 'העזתי' אשר מחרף, מנאץ ומגדף אלוקי מערכות ישראל.

נערכנו והתכוננו לעת הזו ואנו מקבלים על עצמנו את המשימה, מתוך שליחות וענווה גמורה ומתוך שאנו מוכנים להסתכן ולמסור את נפשנו, על מנת להגן על משפחותינו, על עמנו ועל מולדתנו.

נפעל יחד בנחישות ובעוצמה, יוזמה ותחבולה ונחתור למגע עם האויב. נעשה הכל בכדי לעמוד במשימה על מנת להכרית אויב ולהסיר את האיום מעם ישראל. אצלנו 'לא חוזרים בלי לבצע'.

נפעל ונעשה הכל בכדי להחזיר את בחורינו בשלום, תוך שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותנו ובכל העוצמה שתידרש.

אני סומך עליכם, על כל אחד ואחד מכם, כי תפעלו ברוח זו, רוח של לוחמים ישראלים ההולכים חלוץ לפני המחנה 'הרוח ששמה גבעתי'.

אני נושא עיני לשמיים וקורא עמכם 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'. ה' אלוקי ישראל היה נא מצליח דרכינו אשר אנו הולכים ועומדים להילחם למען עמך ישראל כנגד אויב המנאץ שמך. בשם לוחמי צה"ל ובפרט לוחמי החטיבה והמפקדים. עשה ויתקיים בנו מקרא שכתוב 'כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אוייביכם להושיע אתכם' ונאמר אמן 'יחד ורק יחד ננצח'".

אל"מ וינטר לא עשה פסול. הוא לא כפה אמונה על אף אחד מחייליו, אלא רק חיזק אותם באמצעות האמונה היהודית, לא היה במעשיו מאומה משום "פולחן דתי". וכשחושבים על זה רגע, אז מה הוא בעצם עשה? כתב מכתב לילדיו הלוחמים בשם אלוקי ישראל. יש לנו מדינה מיוחדת במינה, בה 'הפכים' חיים זה לצד זה: יהודים וערבים; דתיים וחילוניים; שמאל וימין -  ועדיין מדינת ישראל חיה, נושמת ובועטת בכל אויב - כמובן, בעזרת אלוקי ישראל.

אין צורך להחביא את כל אלו, את האמונה שלנו, את הזהות היהודית שלנו. זוהי הגאווה שלנו, הגאווה היהודית של עם ישראל. כאשר כולנו יחד, מדברים בשפה אחת ועושים בלב אחד, בלב היהודי - אין יכול עלינו. ובימים אלו עלינו למצוא את הדברים הטובים שבכל יהודי ויהודי, ולהתאחד יחדיו.

ינון כהן, 30, הוא לוחם גולני לשעבר שנפצע לפני אחד עשרה שנים כתוצאה מפגיעה של טיל RPG  בצבא. כתוצאה מכך, נפצע קשה ואיבד את שתי רגליו. עבר תהליך ארוך של שיקום שמתמשך עד היום. כיום הוא מרצה ברחבי הארץ והעולם ומספר את סיפורו האישי על מנת לחזק יהודים באמונה. לתגובות: yinonco@gmail.com