ענייני דיומא - כוח האחדות שבך

ידיים. כל כך הרבה ידיים משתלחות כעת אל חלל אוזלת היד, שעם ישראל שרוי בו - מנסות להיאחז במשהו, במישהו...

אך בינינו לבין עצמנו, מוכרחים להודות שהרי לא בכל דבר באמת נוכל להיאחז. לא אנחנו, שקורצנו מחומר אחר. שתוכנתנו להיאחז רק בדבר אחד: בקדוש ברוך הוא.

נשים, הבה נתבונן בתנועת הידיים המוצגת בתמונה ונחשוב - האם גם אנו הושטנו ידיים עד קצה גבול היכולת? האם התעקשנו להחזיק חזק בשולי הניסיון?האם אנחנו מספיק סובלניות לחכות לבשורה הטובה שתסוכך מעלינו כצל? האם אנחנו מספיק מבינות את חשיבות ההיאחזות בתקווה והציפיה לישועה?

(צילום: לירז אשרוב)

תראו איזה כוח חזק אתן, כשאתן ביחד – באותו המעגל. באותה הסירה. כשכולן פתאום חוות את הצרות של כולן, כשכולן כואבות את הכאב של כולן ובכל זאת, כל אחת מביטה קדימה. לא אחת על השנייה, במבט של דין ותוכחה, אלא ק-ד-י-מ-ה. אל התפקיד שלה, אל הבשורה שלה.

הלכה שבועית: טעם אמירת הפסוק 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בלחש

כשעלה משה רבינו למרום, שמע את מלאכי השרת אומרים לפני הקדוש ברוך הוא "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", והוריד את הפסוק לישראל. אך מפאת כבוד המלאכים שמתהדרים בפסוק והוא כביכול שייך להם – בכל ימות השנה אומרים אותו בלחש, ורק ביום הכיפורים שבו אנו נעשים דומים למלאכי השרת – אומרים את הפסוק בקול רם.

(ההלכה מוקדשת לזיווגה של לירז לאה בת יפה)