ענייני דיומא - הא(מי)ני האמיתי שלך

תגידי,

האם הזחל המרהיב שבתמונה מודע ליופי שלו, לעוצמה שלו - שנאמרת ללא אומר?

האם הוא יודע כמה נפלא המצע שעליו הוא זוחל (איטי ככל שיהיה) ברגעים אלו ממש?

ולו יצויר שיכולת ללחוש לו באוזנו את הסוד הנשגב– האם לדעתך, הוא יסכית לשמוע? האם יסכים להאמין?

אהה, לא? למה לא?

כי זה מה שלימדו אותך לחשוב? כי כך חונכת להאמין?

אז אולי אפשר להתחיל מההתחלה...

(צילום: לירז אשרוב)

אולי צריך לשנות את סדרי החשיבה הרגילים ולנסות לצאת מהקופסא. לנסות לשמוע את מה שלוחשים לך משמיים, דרך הניסיונות והאנשים שנשלחים אלייך. האמיני. אומרים הניסיונות. האמיני. לוחשים האנשים.

במי?

באני האמיתי שלך.

האני האמיתי שלך אינו אלא שילוב ססגוני וקסום בין כוח חי, צומח ומדבר, ואין זה משנה עד כמה איטית הזחילה שלך על מצע החיים – מי שמתבונן עלייך מלמעלה (כמו שאת מתבוננת מלמעלה על היצור היפהפה שבתמונה) מתפעל ממך. מהיופי שלך. מהנשמה המרהיבה הזו שבך, ומהמעשים שלך – שיום אחד, מישהו עוד יגלה אותם לעולם כולו...

הלכה שבועית: אדם שהתפלל בישיבה, האם יצא ידי חובת התפילה?

את תפילת שמונה עשרה (כשמה כן היא-תפילת העמידה), מוכרח אדם להתפלל בעמידה. לדעת רוב הפוסקים, מוכרח לחזור שנית על תפילתו, אם התפלל בישיבה, ודין זה חל גם על אדם חולה ל"ע שהתפלל כשהוא יושב. אם לאחר זמן, מצבו הוטב – יחזור להתפלל שוב, והפעם בעמידה.

(ההלכה מוקדשת לזיווגה של שרה בת גוהר סימי)