חינוך ילדים

הוא משליך את הצלחת עם האורז, מועך את הבננה בין האצבעות או שופך את המרק ויוצר כאוס מוחלט? למעשה, זה אחד הרגעים החשובים ביותר שהוא חווה מבחינה התפתחותית

מה שהנחה את קורטז הוא הידיעה שכל עוד שיש לחיילים האפשרות לסגת, הם לא יתנו את כל הכוח והעוצמה שגלומה בהם. רק חוסר ברירה יגרום להם להילחם בכל הכוח. ומה קורה בבית?

היא ילדה כשרונית, אבל בלימודים לא מתמודדת כל כך בקלות. הבינוניות שלה לא מפריעה לה. מה כדאי לעשות?

כהורים, אנחנו שואפים להעניק לילדינו את כל הכלים שיעזרו להם לפרוח. אך לעתים קרובות, המפתח להצלחה ואושר אינו טמון רק במה שאנחנו מלמדים את ילדינו, אלא במה שאנחנו מזהים בתוכם – את ה'אש' הפנימית שלהם, את הניצוץ המיוחד שמדליק אותם מבפנים

בעזרת טכניקות אפקטיביות, נלמד להבין את עולמו הפנימי של הילד, נזהה את רגשותיו חוויותיו וכישלונותיו, נדע איך לנהל אתו שיחות בגובה העיניים, ונתאמן בפתרון קונפליקטים. "חטיפי אנרגיה", טור חדש באתר הידברות

איך לנהוג עם הילדים בימינו? הרב יהודה יצחקי עם עצה קצרה ומועילה להורים. צפו

ילדים אינם "מפעל לייצור נחת". הם תפקיד ושליחוּת, שמחייב אותנו להכיר ולהתמודד עם השריטות של עצמנו.

זה היה רק עניין של זמן עד שהאמא הראשונה תצייץ בקבוצת ההורים: "תגידו, גם אתם שמעתם שאין למידה במתמטיקה?"

שני הסיפורים האלה – ג'יימס סידיס ואלישע בן אבויה – נראים שונים: האחד בניו יורק של המאה ה-20, השני בירושלים של תקופת התנאים. אך הלקח משותף וחד: ילדים אינם מכונות שמתכנתים

לא צריך להגיד במילים, מספיק מה שאנחנו חושבים. זה עובר לילד, מלב אל לב. הנשמה שלו מרגישה מה אנחנו באמת חושבים עליו, וזה משפיע

"אז כמה זמן יוצא לכם לדבר עם ההורים שלכם? לשבת איתם? לעדכן אותם במה שעבר עליכם? להתעדכן במה שעבר עליהם?". שתיקה ארוכה

"תסתכל על בנך כאילו הוא אורח. אילו היה אורח היית מעיר לו?", שאל הרב אוירבך את האב שהרבה להעיר לבנו. לאחר מכן הוציא דף ועט ורשם לו את 2 המילים הללו

האם להתעלם ממגרעות הילד או להתמקד ביתרונותיו? מתי יש מקום לנתינה ללא תנאים ומתי לדרוש הדדיות? תובנות מעשיות מדברי חכמים על חודש אדר וחג פורים

האם לסרב לבקשה של הילד, שלא מתאימה למוסכמות של הבית?

הרב פינקוס זצ"ל תמיד אמר שעבודת הפורים "תחילתה השתדלות – סופה מתנה", ומצד אחד נצרכת הכנה רבה לקיים את המצוות האלו כתיקונן, ומצד שני, בסוף צריך גם לדעת גם להרפות, ולקבל את המציאות

רגעים של כעס הם גם חלק מההורות, אבל איך נמנעים מצעקות מוגזמות ותחושת חרטה שמגיעה לאחר מכן? קבלו 6 כלים מעשיים שיעזרו לכם להתמודד עם סיטואציות שיכולות לצאת מפרופורציה ולחנך מתוך שלווה

כשהגשם מטפטף בחוץ והילדים מלאי אנרגיה, זה הזמן להפוך את סוף השבוע להרפתקה חורפית עם משחקים, סיפורים ופעילויות שמקרבות ומחממות את הלב

לפעמים הורים יכולים לעשות טעויות, מתוך כוונות טובות, שמשפיעות על הדימוי העצמי של ילדיהם. כיצד נוכל להימנע מביקורת מוגזמת, השוואות מזיקות והגנת יתר – ולבנות ביטחון עצמי אמיתי אצל הילדים שלנו?

מחקר חדש מצביע על קשר מובהק בין זמן המסך של ההורים לבין סיכוי גבוה יותר לכך שהילדים ייחשפו לתכנים שליליים: "הורים צריכים להוות דוגמה אישית ולהיות מודעים להשפעה של השימוש שלהם בטלפונים חכמים על הילדים"

חינוך ילדים בדורנו הוא ענין כואב עבור הורים רבים, אך יש תקווה. שלוש שאלות ותשובות מתוך הספר "המדריך המלא לחינוך ילדים"

עורכים סדר ט"ו בשבט חגיגי? זו ההזדמנות שלכם לבחון את הקשר המדהים בין חינוך ילדים ליום המיוחד. איך חינוך ילדים מקביל לגידולו של עץ, מה התפקיד שלנו כהורים בהצמחת השתיל הרך ומה תפקיד הילדים? שורש הדבר

כשאדם מתנהג כראוי מתוך בחירה ורצון, הוא אדם מחונך. אבל אדם שמתנהג באותו אופן בדיוק, אבל מתוך חוסר ברירה או כפיה, הוא לא אדם מחונך

חג האילנות הגיע, וזה הזמן המושלם להפוך את הבית לירוק ומשמח. קבלו כמה רעיונות כיפיים ויצירתיים לפעילויות עם הילדים

הורים רבים מתקשים להציב גבולות לילדיהם, מתוך חשש לפגוע בקשר איתם או מתוך עייפות. עם זאת, גבולות ברורים הם אלו שיוצרים סביבה בטוחה לילדים ותורמים להתפתחותם הבריאה. אז איך נעשה את זה בצורה הנכונה?

מכירים את החשש מכך שחשיפתו של ילד לשתי שפות תגרום לעיכוב התפתחותי? מחקר חדש מפריך חששות אלו ומצליח להפתיע

מה שנחווה בעינינו, וגם אצל הילד, כסבל או כקושי, הוא בעצם הזדמנות הכרחית לצמיחה ולגילוי כוחות חדשים, או הכוונה לאפיק טוב יותר של התפתחות עבור הילד

אין הורה שלא עושה טעויות בגידול הילדים – זה טבעי ואפילו בלתי נמנע. החדשות הטובות הן שברגע שמזהים את הטעויות, אפשר לתקן אותן בקלות. ככה נגדל ילדים בריאים, בטוחים ומאושרים

ההורות מלאה באתגרים וברגשות אשם, במיוחד כשאנחנו שואפים להיות הורים מושלמים. כל הורה חווה לפעמים את התחושה הזו – האם עשיתי את הדבר הנכון? האם אני מספיק טוב? אז איך מתמודדים עם הרגשות הללו, מפחיתים את העומס ומגיעים לאיזון בריא?