מפרשת "רמדיה" ועד שיעורי נהיגה: האם אנחנו יודעים כיצד להיות הורים?

היה זה בליל שבת, י"ב במרחשוון התשס"ד. באופן חריג למדי, נשמעו רמקולים הכורזים ברחובות השכונות החרדיות. רכבי ההצלה של ארגון זק"א נסעו בהוראת הרבנים ברחובות השכונות החרדיות והודיעו ברמקולים על אזהרת משרד הבריאות להפסיק להאכיל תינוקות במזון לתינוקות של חברת "רמדיה". ברחבי בני ברק נפתחו בצעד נדיר כמה מחנויות המזון בשבת, כדי לאפשר להורים להשיג מיד מזון לתינוקות מסוג אחר.

פרשת רמדיה נחשפה באותו ליל שבת בעקבות הפנייתם של תינוקות רבים לחדרי מיון בבתי חולים בישראל עם ליקויים בהתפתחות מערכת העצבים. לאחר בדיקה התגלה חסרונו של ויטמין B1 (תיאמין) בתרכובת צמחית של מזון לתינוקות ששווקה על ידי חברת "רמדיה".

לבסוף, חמישה מהתינוקות נפטרו, ואחרים נפגעו בצורה חמורה וסוחבים את מגבלותיהם עד היום.

הכל היה נראה אחרת אילו רק לא היו מחסירים את הוויטמין הבודד שהיה חסר בתרכובת הצמחית.

"הגוף נעזר בוויטמין B1 בפירוק הסוכרים", הסביר פרופ' אבינועם שופר, "באמצעות הפירוק משתחררת אנרגיה לתוך התא. כתוצאה מחוסר בוויטמין, נפגעת מערכת העצבים המרכזית, וכן נגרם פגיעות קשות במוח ובעמוד השדרה".

הבנתם את המשמעות?

מדובר הרי בפורמולה מושקעת ביותר המכילה עשרות ויטמינים, אבל מחסור שלויטמין אחד – גרם להרג והפך אנשים למשותקים ופגועים.

*

אנו ההורים, יכולים להיות ההורים הכי משקיעים, אבל חסרון של מרכיב אחד בארגז הכלים החינוכי, עלול להיות מסוכן.

אם לילדינו יחסר אחד מהוויטמנים הנצרכים לחייהם, כמו למשל אהבה אמיתית, הם עלולים חלילה להגיע למוות רוחני ונפשי.

אני ואפסי עוד?!

פרופסור אדוארד מנהל מחלקת הלב בבית החולים "מיימונידיס" בניו יורק התחיל את משמרת הלילה. כעבור חצי שעה קיבל קריאה דחופה לביצוע ניתוח חירום לאישיות בכירה.

הפרופסור קרא לדוקטור ג'ורג'י, והעביר לו את שרביט ניהול המחלקה למשך הלילה. הוא פירט בפניו את התפקידים שהוא יהיה אחראי עליהם והדגיש: "אני מבקש ממך לשים עין על החולים - על כל מצוקה של חולה עליך לדווח לפרופסור יוליה. אל תהסס להתקשר!".

כעבור שעה נזעק דוקטור ג'ורג'י למיטת חולה שהראה אותות מצוקה. הדוקטור החל לטפל בו במסירות, אך כעבור חצי שעה החולה שבק חיים.

לאחר שעתיים הוזעק לחולה נוסף שהסטורציה שלו ירדה. תוך כדי הטיפול בו, חולה נוסף היה בסכנת חיים. הדוקטור ניסה והשתדל לטפל בשניהם בו זמנית, אך ללא הצלחה.

שני החולים הלכו לעולמם.

הדוקטור נתבע ע"י משפחות המתים באשמת רשלנות רפואית.

בעומדו בפני השופט הצטדק הדוקטור: "עשיתי את המקסימום! טיפלתי בחולים במסירות ולא נחתי אף לרגע. כל הלילה רצתי מחולה לחולה, ואפילו לא הצלחתי להכניס דבר לפי - במה אני אשם?!".

השופט הביט עליו בכעס והעמידו על מקומו: "הרי פרופסור אדוארד הזהיר אותך והדגיש בפניך לדווח לפרופסור יוליה על כל חולה או על כל אירוע חריג. ואתה בטיפשותך הגדולה חשבת להסתדר לבד... מדוע לא ביקשת עזרה? למה לא פנית לרופאים אחרים שיעזרו לך להציל את חייהם של החולים? הדבר נחשב כאילו רצחת אותם במו ידיך, ואני גוזר עליך שלושים שנות מאסר!".

*

הורים רבים מנסים לגדל את ילדיהם במסירות, ובאמת עושים את המקסימום שהם יכולים. אבל בדורנו הכל כך מאתגר, אין ברירה אלא לקבל עזרה מקצועית, שתעניק לנו כלים כיצד לגדל ילדים בריאים בנפשם, כיצד להכיל, לשמוע, לפנק, להחמיא, ולתת את הכבוד הראוי והרצוי למלאכים שבורא עולם חנן אותנו.

לא נוכל לפתור את עצמנו בטענה שעשינו הכל – כשהיתה אפשרות לקבל עזרה...

לא צריך להיות קוסם

בבוקר של יום שבת קיצי, המזגן בביתם של משפחת לוי לפתע שבק חיים. נוטפי זיעה ועצבניים, הצליחו בני הבית לעבור איכשהו את השבת. מיד במוצאי שבת התקשרו לטכנאי המזגנים וביקשו ממנו להגיע בדחיפות.

הטכנאי החביב הגיע תוך עשרים דקות, מצויד בסולם, ארגז כלים ובלון גז. ביעילות ובמיומנות טיפס על הסולם, פתח את המזגן, ניתק חוטים, וחיבר מכשירים. כעבור שעה של עבודה, הפלא ופלא - תחיית המתים - המזגן חי נושם ובועט...

בני משפחת לוי צהלו ושמחו, מחאו כפיים והריעו למלאך הגואל. שני בחורים נשאוהו על הכתפיים והריעו "הידד לקוסם!".

הטכנאי ההמום ביקש מהם להירגע: "לא הבנתי, מה אתם רוצים ממני?...".

אך הם הביטו בו בהערצה מוגזמת: "אתה גואל ומושיע, אתה או קוסם או מכשף! איך הצלחת להחיות את המזגן?".

"איזה קוסם ואיזה מכשף?!", צחק הטכנאי "מה אתם מדברים שטויות?!... אני בסך הכל מומחה למיזוג אוויר. כדי לתקן מזגן נצרכים רק שני דברים: ידע וכלים...".

*

הורים יקרים! כדי לגדל ילדים מחונכים, לא צריך להיות קוסם – צריך פשוט לרכוש ידע וכלים.

בורא עולם חנן אותנו ביהלומים. אך כדי ללטשם כראוי בלי טעויות ותאונות מיותרות, וכדי לאתר ולתקן בעיות שצצות מידי יום - אנו חייבים להצטייד בידע! זה המתכון לילדים בריאים בנפשם, ולמשפחה תקינה ובריאה.

הורה ללא רישיון

"בתאונה הקטלנית בכביש 6 במחלף קריית גת, נהרגו דוד ומרים. הנהג הוא תושב אופקים בן 24. לפי החשד, הוא נסע במהירות מופרזת, סטה מהנתיב, עף באוויר מעל התעלה המפרידה בין הנתיבים ונחת בעוצמה על רכבם של הזוג. עוד עלה מהחקירה כי הנהג לא הוציא רישיון נהיגה מעולם, ולפני כשנה נתפס נוהג ללא רישיון וזומן לדיון, שאמור היה להתקיים בחודשים הקרובים. מרים, בת 49 מבאר שבע, הותירה אחריה שבעה יתומים" (כתבה בעיתון).

נכון מקומם?! לוּ אתה הקורא הנכבד היית השופט בבית המשפט – איזה עונש היית מטיל על עבריין כזה?! בטח מאסר עולם? צינוק לעשר שנים? עבודות פרך 25 שנה?...

וזה מגיע לו בצדק – הפושע לא למד נהיגה, ונהג ללא רישיון, בלי לדעת את הכללים, והרג אנשים חפים.

ואיך הייתם מתייחסים להורים יקרים וחביבים שיש להם את כל הרצון להעניק לילדיהם את כל הטוב שבעולם, אך אינם יודעים איך... איך להתנהל ברגעי משבר בתוך הבית, איך להיות המוביל בבית ולא המובל, איך להעניק חום ואהבה לילדים המתוקים...

והתוצאה הקשה של הורים שאינו יודע את הכללים – עשרות תאונות קשות בתוך בתים טובים – בחורים מתמודדים! נערות מתמודדות! ילדים חצופים ומתמרדים! ועוד תוצאות קשות שכולנו רואים.

הורות אינה פחותה מנהיגה, שמחייבת לימוד וכללים!

אבא יקר בכה בפני: הילדים הם החיים שלי, אני אוהב אותם יותר מכל,  נתתי והענקתי להם כל טוב - איך הם נפלו לרחוב? היכן טעיתי?...

שאלתי אותו מספר שאלות, מהם הבנתי שהרצון היה 100%, אך המציאות בפועל – 0%, והתוצאות – 100% כישלון. הוא חשב שהוא טוב ודואג, מעניק חם ומפנק, אבל במבחן התוצאה לא ידע איך עושים זאת נכון.

*

בטור שלפניכם נעשה ניסיון לספק לכל אדם בכלל, ולהורים בפרט - ארגז כלים להעצמה אישית והורית.

בעזרת טכניקות אפקטיביות, נלמד להבין את עולמו הפנימי של הילד, נזהה את רגשותיו חוויותיו וכישלונותיו, נדע איך לנהל אתו שיחות בגובה העיניים, ונתאמן בפתרון קונפליקטים.

בטור הזה אשתף את הקוראים ברגעים מחדר הקליניקה ששינו חיים של אנשים ומשפחות. הדגש ניתן על החלק המעשי והפרקטי עם הנעה של הקורא להעצים את חייו וחיי ילדיו ולפעול לשינוי.

מתוך הבנה שכאשר ההורה עצמו מתמודד עם בעיות רגשיות, הדבר משליך באופן אוטומטי גם על הילדים, נעסוק בטור זה בפרקטיקות יישומיות שיסייעו לנו להתגבר על כעסים, חרדות, פחדים, דאגות, טראומות וכעסים, חוסר ביטחון עצמי ועוד.

תקוותי שהטור יביא עמו בשורה חשובה ותועלתית, ויהיה זה חלקי מכל עמלי.