עשרת הדיברות וחינוך ילדים: מה באמת למדנו בהר סיני? התשובה שתפתיע אתכם

חג מתן תורה ונתינת לוחות הברית הם אחד האירועים המרכזיים והעיקריים בתולדות עם ישראל. מעבר לתהליך האלוקי והחיבור של עם ישראל לתורת ישראל כיישום תכלית הבריאה והבחירה האלוקית בעם הנבחר, זהו אירוע המשמש מקור השראה עשיר ומגוון לערכים ולמסרים חינוכיים בתחומים רבים. 

אחד ההיבטים החשובים שניתן ללמוד מאירוע חשוב זה, וכן מלוחות הברית, הוא ערך הגבולות והמשמעת, כפי שרואים בפסוקי התורה, וכגון חוקי משמעת ואזהרה ברורים לא להתקרב להר סיני, למעט משה, כנאמר: "וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת", וכן הציווי האלוקי על שמירת המצוות מול השכר והעונש שבצידם. כל זאת מלמד אותנו על חשיבות העקרונות וערך הגבולות והאזהרות כבר בתחילת הדרך של יצירת עם שלם לדורותיו, ומכאן נוכל להבין שעקרונות אלו הם עקרונות בסיסיים בכל מערכת חינוכית מוצלחת.

הלוחות כסמל לגבולות ברורים

לוחות הברית, עליהם נכתבו עשרת הדיברות, מייצגים מערכת של חוקים ברורים ומוגדרים. אין שטח אפור ומעורפל, הכל כתוב שחור על גבי לבן, בלי הערות שוליים. חוקים אלו מציבים גבולות משמעתיים, מוסריים, חברתיים ודתיים, שאמורים להבטיח התנהגות נאותה, מוסרית ומכבדת בין אדם למקום ובין אדם לחברו, הן בפרט והן בקהילה. 

בהקשר החינוכי, גבולות וחוקי משמעת הם תנאי הכרחי לצמיחה תקינה של תלמידים. אלו חוקים שתכליתם להעניק ביטחון ויציבות לתלמידים, מבלי לפרוץ גבולות וקווים אדומים – כפי שלצערנו הרב אנו רואים היום, שאין דין ואין דיין, החוק בידיים של כל נער, "והידיים ידי עשו", ומי יודע לאן נגיע אם לא נעצור את זה כאן ועכשיו. הצבת גבולות ברורים ומובנים מראש הם מפתח למשמעת חיובית. זה הבסיס ליצירת סביבה לימודית תומכת ומכבדת. כאשר התלמידים מבינים מהם הכללים ומה מצופה מהם, הם מרגישים בטוחים יותר ומתוסכלים פחות, למרות ההיפך הגמור שנראה לנו. כשהתלמידים פורצים גבולות, הם זועקים "הצילו", ומשוועים שיתחמו אותם ויגבילו אותם, הן בבית והן במוסד החינוכי.

המשמעת ככלי להתפתחות אישית וחברתית

עשרת הדיברות אינם רק חוקים ואזהרות חיצוניים, אלא משקפים ערכים פנימיים שמטרתם לעצב את התנהגות האדם ולפתח את המידות הטובות שלו. המשמעת שנלמדת דרך הלוחות מגיעה מתוך הבנה שהגבולות אינם מגבילים בלבד, אלא מאפשרים חופש נכון, חופש לפעול במסגרת מוסרית שמכבדת את הזולת ואת עצמנו. לא סתם אמרו חז"ל על הפסוק "חרות על הלוחות": "כל העוסק בתורה הרי הוא בן חורין" (בעל חופש), כי דווקא משמעת וגבולות ברורים ונכונים הם החופש הגדול של צמיחה נורמטיבית של אדם עם ערכים וכבוד לזולת. המשמעת היא כלי חשוב לפיתוח אחריות אישית וחברתית. היא מלמדת את התלמידים לכבד את הזולת, לשמור על הסדר והארגון ולפעול בצורה אחראית. בדיוק כמו שלוחות הברית יצרו מסגרת חיים מוסרית לעם ישראל, כך המשמעת בחינוך יוצרת מסגרת להתפתחות אישית וחברתית בריאה.

יישום חינוכי מודרני

כיצד ניתן ליישם את שיעור הלוחות בחינוך המודרני? ראשית, עלינו ללמוד בעצמנו מהי משמעת וענישה חיובית. אם ילד מושעה מביה"ס כל שני וחמישי, זו לא משמעת, ואפילו לא ענישה. זו פעולה שמרחיקה אותו הרבה יותר מעקרונות המשמעת. אחר שאנו, ההורים או צוותי החינוך, רכשנו את הידע מהי משמעת חיובית וענישה חיובית (כמו למשל כעס הפנים ולא כעס הלב, כפי שמרבית מהמורים לוקים בחסר ומחנכים בכעס הלב והצפת רגשות. מי שבא לעסוק בחינוך עליו לסלק את הרגש וללמוד לנהל אירוע משמעתי חיובי ללא נגיעות אישיות וסחרור רגשות מהלב אל המוח) – רק אחר כל זאת יש להדגיש בפני התלמידים את החשיבות של קביעת כללים מוסכמים, שמטרתם לקדם סביבה חיובית ולמנוע קונפליקטים. חשוב לציין שהמשמעת אינה ענישה בלבד, ולא זו מטרתה, אלא מערכת של כללים שמובילים לכבוד הדדי וללמידה יעילה. בנוסף, יש לעודד את התלמידים להשתתף בהגדרת הכללים, כך שירגישו מעורבות ואחריות. זו דרך להעצים אותם וללמד את ערך הברית המחויבות ההדדית וההסכמה על כללים משותפים, בהיצמד לחוקי האלוקים, בדיוק כמו שהלוחות מהווים מקור חשוב ללימוד ערך הגבולות והמשמעת בחינוך של עם ישראל.

נעשה נשמע – שכר עונש

שכר ועונש הם אמצעי הסברה לדירוג ערכים. כאשר מתמקדים בכך שעיקר מטרת השכר והעונש היא להביע קורת או מורת רוח, אז הופכים השכר והעונש כאמצעי הסברה חשובים לתלמידים, השכר שילד מקבל מלמדו שמעשה זה רצוי ומשובח, בדיוק כפי שהעונש מלמדו שמעשה זה דחוי ומגונה ושוב אין לעשותו. ובזה אחריותנו גדולה מאוד, לשמור על מידה מתאימה של שכר ועונש הן לפי חשיבות הטוב, והן לפי חומרת המעשה, רצוני לומר עקביות בכללים ובחוקי המשמעת. אם לא נהיה עקביים בחוקים לאורך כל הדרך, יהיו שטחים אפורים שיתפסו את הילד נבוך: האם מעשיו טובים? לקויים? רעים? אם ילד בתוך תוכו מרגיש שמגיע לו שכר או עונש והוא לא מקבל, אז נדע שסולם הערכים שלו מתמוטט. אכן מותר ורצוי לוותר על עונשים ושכר מידי פעם, אך הדבר דורש הסבר. לעולם אל תשאירו את הילדים בסימני שאלה, וכמו שרבים מהילדים טוענים: למה מענישים אותי ואותו לא? כל זאת נובע מחוסר הבנה של הילד, ותפקידנו כמחנכים / כמנהלים / כהורים לדאוג שהכל יהיה ברור, שריר וקיים. רק כך נוכל להנחיל דרך משמעתית חיובית לילדים, ולהצמיח אומה ערכית ומכבדת.

הרב ישראל אזולאי הוא קצין ביקור סדיר ויועץ חינוכי במחלקת יהלו"ם של הידברות.