טורים אישיים - כללי
ספירת העומר התחילה. ומה עם העין הטובה מצד ההורים?
זה היה רק עניין של זמן עד שהאמא הראשונה תצייץ בקבוצת ההורים: "תגידו, גם אתם שמעתם שאין למידה במתמטיקה?"
- אבינועם הרש
- פורסם כ"ה ניסן התשפ"ה

אחד מהמיתוסים הנפוצים אודות הורים הוא שהם רוצים לחנך את הילדים שלהם למידות וערכים. תמיד. גם אם נרצה להאמין שהמשפט הזה נכון ברוב המקרים, השאלה המעניינת יותר היא מה קורה כשהערכים והמידות האלו מתנגשים חזיתית בדבר שהוא לא פחות חשוב לאותם הורים: הצורך שלהם בהישגיות של הילדים שלהם.
בבית ספר אחד בירושלים ששימשתי בו כמחנך, אחת הקולגות שלי, המורה למתמטיקה, עברה התמודדות מאוד מורכבת בבית שלה כאשר הנישואין שלה עלו על שרטון ועמדו להתפרק. כנגזרת ישירה מכך, תפקודה של המורה הזו נפגם. היא לא הייתה בעניינים בכלל, הספק החומר שלה ירד פלאים ובאופן כללי נראה שהיא מפוזרת לגמרי.
בשיעורים שלה, שהיו מתייחדים בשקט מופתי של התלמידים, התחיל להשתרר בלגן, ומהר מאוד השמועה פרשה לה כנפיים: בשיעורים של המורה למתמטיקה לא באמת לומדים.
זה היה רק עניין של זמן עד שהאמא הראשונה תצייץ בקבוצת ההורים: "תגידו, גם אתם שמעתם שאין למידה במתמטיקה? חייבת להגיד לכם שאני ממש מוטרדת בגלל מבחן המיצ"ב שיש לתלמידים".
לא עברו כמה שניות וכבר אמא שנייה הגיבה: "זה בדיוק מה שהילד שלי אמר לי, ממש מוזר. זכרתי אותה בתור מורה מעולה! נראה לי שכדאי שנעביר את זה לוועד הורים שייכנסו לעובי הקורה".
שבוע מההודעה הזו, והקולגה שלי נקראה אחר כבוד למשרד המנהלת, שם הייתה צריכה להסביר מה בדיוק קרה לה. אף על פי שהיא לא רצתה לפתוח את הדברים בצורה כזו, היא נדחקה אל הקיר ושיתפה את המנהלת, תוך שהיא פורצת בבכי, בכך שהבית שלה נמצא על סף פירוק.
המנהלת הסבירה לה שהיא מבינה אותה ויש לה כל הסימפטיה הנדרשת, רק שוועד ההורים לוחץ עליה, ואותו זה כנראה פחות מעניין, כי יש לתלמידים מבחן מיצ"ב לעבור והם ממש דואגים. פחות אכפת להם אם יתפרק הבית של המורה למתמטיקה או לא...
את השיחה המנהלת סיימה בזה שהיא נותנת למורה למתמטיקה זמן לחשוב, והיא מצפה ממנה להגיעה למסקנה הנכונה: שהתלמידים לא ייפגעו. בינתיים, בדקה המורה למתמטיקה את הזכויות שלה והתברר לה שאמנם אף אחד לא יכול לגעת בה ואף אחד לא יכול לפטר אותה, היות שיש לה קביעות, אולם זה יהיה יותר מחבל ששמה הטוב כמורה מצוינת, ייפגע.
"קשה מאוד לבנות, וקל להרוס", סיפרה לי בכאב המורה את המשפט שסיים את הפגישה שלה עם המנהלת.
כעבור יומיים פינתה המורה למתמטיקה את המקום שלה, והגיעה להסדר עם המנהלת ובית הספר, שבינתיים הצליח, בדרך לא דרך, להשיג סטודנט למתמטיקה שהעביר את החומר לתלמידים באופן נהדר, וגרם להם לעבור את המבחן בהצלחה.
ההורים, אם שאלתם, היו ממש מרוצים.