"כל ההורים מרשים, רק אתם לא..."

בני בן ה-12 מבקש לצאת עם חבר למקום מסוים, שלא מתאים למוסכמות של הבית. טענתו המרכזית היא "כל ההורים מרשים, רק אתם לא...". האם לסרב? באיזה אופן?

כיום אנו מנסים להבין לנפש הילד, וזה חשוב. חשוב להבין, להכיל, להיות אמפתי ולתת לו את כל מה שהוא צריך, פיזית ונפשית, אבל לעיתים אנחנו לוקחים את זה מידי רחוק.

אנחנו מדמיינים בחרדה את הבן שלנו יושב, בעוד מספר שנים, על כורסת הפסיכולוג, ועובר תהליך של שחרור משקעים – וזאת רק בגללנו...

לעצם השאלה אם לסרב במקרה זה או דומה לו, התשובה היא – כן! מותר להגיד "לא", ואסור לפחד מכך. צריך לזכור שילד זקוק להורה חזק ויציב. ילד שלא מציבים לו גבולות – זה מסכן את נפשו ואישיותו.

החשש שלנו, לעיתים, הוא כי בננו יתבייש מהחברים, ואולי הוא יתאכזב ויכעס עלינו. כדאי לקבל החלטה מושכלת, ולא להיסחף עם הזרם. לעיתים קרובות נגלה כי "כל ההורים" הם בסך הכל שני הורים...

במקרים שבהם אני מתקשה לקבל החלטות, אפשר להגיע להדרכת הורים. (יפה איפרגן, MA, אשת חינוך ומטפלת CBT במחלקת "נפשי בשאלתי")