מה קורה כשכדור הארץ מנסה להאיר את השמש?

"אני מרגישה שאני סוחבת את כל הקשר הזה על הכתפיים שלי. הוא פשוט לא רואה אותי", פתחה יעל בקול שקט, והמשיכה לתאר מסכת ריבים ותסכולים בלתי פוסקים.

דוד, בעלה, ישב מכווץ בצד. "בטח שאני רואה, ואני גם עובד קשה מאוד, מה עוד היא רוצה ממני?", מחה בשקט.

"אני אציע לכם לנסות להתבונן על הקשר הזוגי שלכם דרך מודל של 'מערכת שמש משפחתית'. דמיינו את דוד כשמש, את יעל ככדור הארץ ואת הילדים כירחים. המודל הזה יכול לעזור לנו להבין את הכוחות הפיזיקליים שפועלים בינינו".

"כוחות פיזיקליים?", תמה דוד.

"בדיוק. כוחות משיכה טבעיים. כשאנחנו עובדים עם הכוחות האלה, אז יש זרימה והרמוניה. כשאנחנו עובדים נגדם, נוצר מאמץ, תסכול ותחושת כשלון.

"התשתית לכל הכוחות האלה היא הכוח הזכרי והנקבי. השמש הזכרי - הוא הכוח שיוצא, משפיע, מקרין. כדור הארץ נקבי - מקבל, מושך, מושפע, מחזיר אור. מהי בעצם נקודת הכובד הזכרית שלך, דוד?", פניתי אליו בשאלה.

"המקום שכובש?...", ענה בהיסוס.

"ממש לא. המקום שכובש הוא תנועה החוצה במטרה לקבל. נקודת הכובד הזכרית היא הרצון להיטיב, להשפיע, להאיר ולגדל, ממש כמו שמש, שהכוחות שהיא מביאה לעולם מאפשרים חיים.

"כשאתה מחובר לרצון האמיתי שלך, נוצר סביבך שדה מגנטי חזק שמשפיע על כל הסביבה. אנשים סביבך יכולים להרגיש ביטחון, יציבות. הם לא מרגישים שאתה משתלט, אלא שאתה מאפשר להם למצוא את הציר של עצמם".

"איך אני עוזר להם למצוא את הציר של עצמם?", שאל דוד.

"כשאתה מחובר לרצון האמיתי, לרצון העוצמתי שלך, אז יעל ככדור הארץ מקבלת את הציר שלה. היא נעה סביבך, ואז היא לא צריכה לקרוס אליך".

"לקרוס אלי הכוונה שהיא כל הזמן באה אלי עם דרישות וטענות שגורמות לי בעצמי לקרוס?", עכשיו הרגשתי שהוא קצת מתחיל להתעצבן.

"כשהשמש לא מאירה בעוצמה חזקה מספיק, נוצר ואקום. כדור הארץ (יעל) מאבדת את הציר היציב שלה, וקורסת אל הוואקום. היא דורשת ומנסה לנהל את השמש, למשוך ממך את הרצון. הריבים האלה שאתם חווים, הם האיתות לכך".

"זה ממש מוכר לי. אני מנסה לנהל ולהנדס אותו, ואז הוא נסוג עוד יותר".

"כשאני עושה את כל מה שהיא רוצה על מנת שהיא תהיה מרוצה, אז…", אמר דוד.

"זה הופך את היוצרות", קטעתי אותו. "התנועה צריכה להיות אחרת, אתה צריך להתחבר לרצון הפנימי שלך", המשכתי.

"מה המשמעות של להתחבר לרצון הפנימי שלי?", שאל.

"מה אתה רוצה להביא למשפחה? מה אתה רוצה להביא לזוגיות? כשאתה מחובר לנקודה הזאת, האור שלך יקרין באופן טבעי", עניתי.

"תוכלי לעזור לי להתחבר לרצון שלי?", שאל דוד.

"יש כל מיני דרכים, אחת הדרכים הפשוטות, בכל בוקר, שאל את עצמך: מה הרצון שלי להיום? מה אני רוצה להשפיע ולהאיר? זה לא חייב להיות דברים גדולים, אלא תרגול של החיבור לרצון הפנימי, ככה תחזק את הכוח המאיר שלך", הסברתי.

"נפלא", התערבה יעל.

"יעל, מה לדעתך נקודת הכובד שלך ככדור הארץ?", פניתי אליה.

"אולי הרצון לרוגע ולשקט?", שאלה.

"זה באמת חשוב להיות רגועה ושקטה, אבל נקודת הכובד הנקבית היא החשק".

"למה את מתכוונת בחשק?", שאלה יעל.

"חשק הוא כמיהה פנימית, צורך אישי להרגיש משהו. התכווננות עוצמתית מאוד פנימה. תשאלי את עצמך בכל הזדמנות: "מה אני כמהה להרגיש עכשיו?".

"זה לא אנוכי?", שאלה יעל.

"החשק הנקבי הוא כמיהה חזקה מאוד להרגיש אהובה, רצויה, בטוחה ומוארת. כשהאישה מחוברת לחשקים העמוקים האלה ומרגישה אותם, היא מצליחה לקלוט את הכוחות וההשפעה שהיא מקבלת מהגבר שלה, ואז נוצרים מתוכה שפע וצמיחה. זה ממש כמו שכדור הארץ, המואר מהשמש, מצמיח חיים. יעל, כשאת לא מרגישה את מה שאת כמהה לו, את מתחילה לדרוש את זה מדוד, וזו כבר תנועה לא נכונה, כמו שהסברתי כבר".

"אז מה את מציעה לי לעשות?", שאלה.

"להתחיל במסע פנימה. תנשמי עמוק ותשאלי את עצמך: 'מה אני באמת כמהה להרגיש עכשיו?'. שימי לב! לא מה אני רוצה לעשות, אלא להרגיש. ככל שתתאמני, תלמדי לזהות את הלחישות של גופך".

"ומה לגבי הירחים? הילדים? איך הם קשורים לכל זה?", שאל דוד.

"הירחים נעים סביב כדור הארץ, סביב יעל. כשיעל שמחה, הילדים מאושרים. בשביל זה היא צריכה להיות מוארת ממך, דוד. כל המערכת הזו נעה סביבך…".

"נשמע מלחיץ, אני הרבה פעמים דווקא מרגיש ממש מיותר…", אמר דוד.

"כשאתה מחובר לרצון שלך (שמש מאירה), ויעל מקבלת את האור הזה ומתחברת לחשקים שלה (כדור ארץ מוצב ויציב), אז הילדים (הירחים) נעים סביב האם בצורה בריאה, ולא קורסים אליה בדרישות".

"אבל מה אני אמורה לעשות אם דוד לא 'מאיר' אותי מספיק?", שאלה יעל.

"את יכולה ללמוד לא לקרוס מיד לתוך הוואקום הזה, ולהתחיל לחזק את החיבור שלך לחשק הפנימי, למקור כוח גדול יותר. ככל שתהיי מחוברת יותר פנימה, ככה תהיי תלויה פחות בהארה של דוד".

"אז כל אחד צריך לעבוד על עצמו?", שאל דוד.

"זה מסע שבו כל אחד מתחבר למרכז הכובד שלו, ואז מיישם אותו בתוך המסע הזוגי שלכם. כשאתה, דוד, בתנועה של הארה, ואז אתה רואה את מה שקורה בלבה של יעל, אז הסערות נרגעות. יעל תרגיש מוארת וקורנת, וזה ממגנט ומסדר כבר אוטומטית את הילדים".

"אז איך בעצם אני מצליח לעשות עבודה עצמית בתוך עבודה זוגית?", שאל דוד.

"כשאתה מרגיש שיעל 'דורשת', תשאל את עצמך: 'איך אני יכול להאיר אותה עכשיו? איך אני יכול לראות מה היא מרגישה?'.

"יעל, כשאת עומדת לדרוש, עצרי ושאלי את עצמך: 'מה אני כמהה להרגיש? איך אבטא את זה נכון? וכשהשמש מאירה, וכדור הארץ כמה ונענה – היקום הקטן שנקרא 'משפחה' חוזר לנוע בהרמוניה".

כל הפרטים שונו למען שמירה על הפרטיות.

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן