"זה לא בא ממנו, וזה מרגיש מזויף. מה זה שווה?"

"אני מיואשת לגמרי. תגידי, את חושבת שיכול להיות שיש זוגות שאין ביניהם כימיה? אני רואה את התקשורת שיש לזוגות אחרים, ואיך הכל זורם חלק כל כך. הגעתי למסקנה שלי ולמיכה פשוט אין כימיה, אנחנו אף פעם לא מצליחים להפגש", אמרה אורנית.

"למה את מתכוונת?", שאלתי אותה.

"אני ברורה איתו כל כך. מבקשת ממנו שיחמיא ויעשה עבורי כל מיני מחוות שחשובות לי. אני ממש מלמדת אותו איך אני רוצה וצריכה לקבל את תשומת הלב שלו כבן זוג", הסבירה אורנית.

"וואו, רק תדעי לך שזה ממש מרשים, והמאמץ שלך מבורך. הדבר הזה יכול להקפיץ את הקשר שלכם כמה קומות למעלה. רוב הנשים מצפות שהגבר שלהן יבין לבד למה הן זקוקות. הוא מצליח לעשות את מה שאת מבקשת ממנו?", שאלתי.

"קודם כל אני חייבת את הכרת הטוב על כל מה שהוא עושה. הוא עושה המון, לא מתעלם מהבקשות שלי. אבל הוא עושה את זה רק בגלל שאני אמרתי לו שיעשה, זה לא בא ממנו. זה מרגיש לא אמיתי, מזויף. זה ממש מתסכל אותי", ענתה.

"נשמע שהוא ממש אוהב אותך. למה את חושבת שזה לא אמיתי?", שאלתי אותה.

"אני יודעת שהוא אוהב אותי. אבל הוא עושה את הדברים בצורה מאולצת, כי אני ביקשתי, או כי את אמרת לו בפגישה הקודמת. זה לא כיף לי. כל עוד אני לא מרגישה שזה ממש בא ממנו, אני לא יכולה להאמין ולקבל ממנו", ענתה בתסכול.

"תדייקי אותי אם אני טועה, טוב? את בעצם אומרת שכל עוד הדיבורים והמעשים של מיכה לא מגיעים מתוך כוונה אמיתית מלאה וטהורה, זה פשוט לא מגיע אליך בכלל?", שאלתי.

"בדיוק, ממש ככה… מבחינתי זה לא שווה. וכל הייאוש שלי הוא מזה שאני כבר הפסקתי להאמין שזה יכול לקרות אצלנו בקשר, ובגלל זה אמרתי לך שאנחנו לא מצליחים אף פעם להיפגש", סיכמה.

"הייאוש והתסכול שאת מרגישה משמעותיים וחשובים מאוד. יש בהם המון כאב וצער על זה שהסכמת להתחתן עם גבר שאוהב אותך, אבל לא יודע להראות לך את זה".

"ונמאס לי כבר להסתפק ב'פירורי האהבה' האלה שאני מקבלת", אמרה ופרצה בבכי.

"אורנית, חשוב מאוד שתקבלי מענה למקום הזה, אבל זה לא יבוא דרך התנועה הזאת לדרישת אמת מוחלטת. כל הכעסים האלה כלפי עצמך וכלפי מיכה לא מגנים על המקום הכואב הזה.

"אנחנו נלמד ביחד לטפל בחוסר היכולת להכיל את המציאות החלקית הזאת, או את תחושת הזיוף שאת מרגישה, עד שהאמת תתחיל להתגלות באיטיות".

"איך היא תתגלה?", שאלה בחוסר אונים.

"על מנת שמיכה יתחיל להביא מתוכו את הפירגון, ולהראות את האהבה שלו אליך, את חייבת קודם כל להפסיק למקם ולהשוות אותו למדרגה שהוא לא מכיר ולא נמצא בה.

"זה נכון שהאכזבות שלך ממנו גורמות לו לנסות שוב ושוב להשתנות, אבל אם הוא לא יחווה הצלחות, בשלב מסוים הוא פשוט ירים ידיים.

"חשוב להבין, אי אפשר להנחית את האמת מלמעלה, אלא צריך לאפשר לה לצמוח מהמקום הנמוך ביותר, וכך גם מיכה צריך לעלות לאט לאט במעלה הסולם.

"כשאת כל פעם מטיחה במיכה שזה לא זה, ואם זה לא בא ממנו זה לא שווה, את בעצם לא מאפשרת לו לצמוח. זו קליפת זרש", אמרתי.

"קליפת זרש?", שאלה.

"כן. זרש הכניסה ייאוש בהמן, ואמרה לו: 'כי נפול תיפול'. כשהוא נפל, היא בעצם אמרה לו כמה הוא חסר תקנה, וזו בעצם קליפה של ייאוש וחוסר אמונה ביכולת לקום".

"אז מה אני אמורה לעשות?", שאלה.

"בשלב הראשוני את צריכה ללמוד בינך לבין עצמך, ובינך לבינו, להעריך את הצעדים הקטנים שהוא עושה. הדבר הזה יעזור לו לנכס ולאמץ אצלו בנפש את התנועה הזאת כלפיך, עד שלאט לאט היא תתחיל להיות טבעית.

"כשאת לא מעריכה את מאמציו של מיכה להשתנות, זו גאווה רעילה מאוד", אמרתי.

"גאווה?", שאלה.

"כן. כי זה או הדרך שלך או שום דרך, הכל או כלום. זו כבר קליפת המן", אמרתי.

"למה קליפת המן?", שאלה.

"המן עלה לגדולה שבה כל הנתינים בממלכה היו משתחווים לו. מרדכי היה היחידי שסרב להשתחוות, והוא חווה את זה כ'כל זה איננו שווה לי'. יש פה מעין תנאי, שרק אם זה בדרך שלך – זה יכול להתממש, ואז אין פה התפתחות, וזה מוביל את הקשר לתקיעות.

"ההתמודדות עם מיכה פה תאפשר לך לתקן גם את קליפת זרש וגם את קליפת המן, בזה שאת תלמדי להעריך, לקבל ולתווך לו את מה שהוא עושה. זה יאפשר בנייה של תשתית לקשר, שעליה ניתן יהיה לבנות עוד קומות".

כל הפרטים שונו למען שמירת הפרטיות.

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן