הרב יצחק זילברשטיין
האב ביקש מבנו לא לטוס מפני שעבר לפניו חתול שחור...
האב נזעק ונתקף בבהלה. "אני מבקש ממך בני היקר, אל תטוס! זה סימן רע, מזל שחור...". הבן ניסה להסביר לאביו כי אלו חששות של הבל, 'כי לא נחש ביעקב'
- הרב ארז חזני / ופריו מתוק
- י' אייר התשע"ה
ראובן הינו סוחר שלצורך מסחרו נצרך לטוס למקומות שונים בחו"ל. בכל פעם שעומד לפני טיסה, הוא מגיע אל בית אביו, כדי לקבל את ברכתו לנסיעה טובה ולהצלחה. והנה, פעם אחת הגיע ראובן לבית אביו להתברך לפני טיסה ממושכת למדינה רחוקה, ולאחר שבירך האב את בנו, ליווהו לעבר מכוניתו, ולפתע עבר ביניהם חתול-שחור...
האב נזעק ונתקף בבהלה. "אני מבקש ממך בני היקר, אל תטוס! זה סימן רע, מזל שחור...". הבן ניסה להסביר לאביו כי אלו חששות של הבל, 'כי לא נחש ביעקב', (והגמרא בנדרים ל"ב. דורשת על כך: 'כל המנחש - לו נחש, שנאמר: כי לא נחש ביעקב', וביאר ה'תורה תמימה', שכל אדם שעוסק בניחושים, ורואה בכל מקרה ניחוש מסויים, אזי הניחוש רודף אחריו, כי מטבע האדם כך הוא, שכל מה שמשקיע דעתו ברעיון אחד ומאמין בו, אותו הרעיון רודף אחריו, ומטרידו בכל הליכותיו מעשיו והגיוניו, וכמבואר בפסחים ק"י: 'מאן דקפיד קפדינן בהדיה'. ולשון הירושלמי בשבת פ"ו ה"ט: 'כל המנחש - סופו לבוא עליו').
אך האב אינו משתכנע ונותר בשלו: "חתול שחור מבשר רעות, אל תטוס"!
וכאן הבן שואל: כיצד עלי לנהוג, האם מותר או רצוי לשמוע לדברי אבי, או שמא אטוס ולא אציית לדבריו? (יצויין, שלא מדובר באופן שהאב יחלה, אלא שמחמת פחדו מבקש מבנו שלא יטוס).
השיב הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:
לכאורה האב מורה לבנו לעבור על איסור "לֹא תְנַחֲשׁוּ" (ויקרא י"ט, כ"ו), ודומה הדבר למבואר במסכת סנהדרין (ס"ה:, הובא ברש"י על החומש שם): "איזהו מנחש? - זה הסומך על סימן שהוא שטות והבל, בלי טעם וסברה, שיועיל הדבר או יזיק. כגון מי שאומר, הואיל ונפלה פיתו מפיו (שמדמיין כי מורה הדבר על אבדן פרנסתו), או נפל מקלו מידו (שסובר כי כעת אין לו על מי להישען), צבי הפסיקו בדרך, נחש עבר מימינו (ומתיירא שמא יזדמן לו לסטים), או שועל עבר משמאלו (וחושב כי מורה הדבר שיפגע בו אדם ערמומי ורמאי), על כן לא ילך היום בדרך זו, או לא יתחיל היום במלאכה זו כי לא יצליח".
ושנינו בשו"ע (יו"ד סי' ר"מ סעיף ט"ו): "אמר לו אביו לעבור על דברי תורה, בין מצוַת עשה בין מצות לא תעשה, ואפילו מצוה של דבריהם, לא ישמע לו". וגם בנידון דנן האב אומר לבנו לעבור על דברי התורה שאסרה לעשות ניחושים אלא לבטוח בה' יתברך, וממילא היה נראה שלא ישמע לו, אלא יטוס.
אולם, כאשר הצעתי את השאלה לפני הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א, אמר כי יוכל הבן לדחות את הטיסה, מכיון שמה שנמנע מלטוס, זה אינו מחמת הניחוש, אלא משום כבוד אביו, שבשל דמיונותיו הכוזבים נתקף בדאגות שוא, והבן דוחה את טיסתו רק משום שרוצה שאביו לא יהא חרד לגורלו. (והבן אינו מכשיל את אביו בעבירת 'ניחוש', משום שלכאורה העבירה היא דוקא בעשיית מעשה על פי הניחוש, או בהימנעות ממעשה מחמתו, יעויין ברמב"ם סה"מ ל"ת ל"ג, ובחינוך מצוה רמ"ט ועוד, ואם כן, האב אינו עובר על לא תנחשו, כי הוא עצמו אינו עושה שום מעשה מחמת הניחוש שלו. ואף אם נאמר שגם דיבורי ניחוש אסורים, הרי האב כבר עבר עליהם).
לסיכום: נראה שיוכל הבן לדחות את הטיסה למועד מאוחר יותר[1].
[1] ונסיים בחידה: היכן מצינו 'חתול שחור' בש"ס?
תשובה: א) במסכת ברכות (ו'.) נאמר שהרוצה לראות את המזיקין, יקח שליית ולדה של חתולה שחורה בת שחורה, וישרפנה באש, וישים מעט מהאפר בעיניו, ואז יראה אותם. ומספרת הגמרא שרב ביבי עשה כן והוזק, והתפללו עליו חכמים ונתרפא. ב) במסכת בבק קמא (פ':) מסופר על חתול שחור שקטע את ידו של תינוק לפני ברית המילה שלו. יצא רב ודרש: חתול מותר להורגו ואסור לקיימו, ואומרת הגמרא שזה דוקא בחתול לבן שמועד להזיק בני אדם, ואף שהחתול שקטע את ידו של התינוק היה שחור, מכל מקום הוא נולד מחתולה לבנה, יעו"ש.
לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.