תורה

אושיית הרשת בשיחה גלויה על התחזקותה הרוחנית שהחלה בעקבות המלחמה, על שמירת שבת, שיעורי תורה ובעלה המתחזק - הכדורגלן לשעבר מאור בוזגלו

"שישה יתומים רעבים מעבירים בחדווה בלתי נתפסת אוכל – מצלחתם לצלחתו של 'תלמיד חוכם'. את אהבת התורה שהחדירו בי אותם יתומים – לא ייקח ממני איש לעולם! לעולם". ההמלצה היומית: חיזוק באהבת התורה ובלימודה

במאה ה-20 גילה המדע המודרני כי הטענה וניסוחה בספר איוב מדויקים להפליא: עננים מפיצים אור. "יפיץ ענן אורו" (איוב ל"ז, י"א) - מדויק להפליא. מלפני 3000 שנה. פלאי פלאים

אין שום הסבר הגיוני שיכול להסביר כיצד מכלום נוצרו חיים. אף על פי שהמדענים ניסו והוגיעו את מוחם – אין הסבר, וזה אכן בלתי אפשרי. אבל בתקשורת זה נראה אחרת. שם הכל ורוד, שם בשביל קליקבייט כותבים את דברי ההבל הכי מגוחכים

מדובר בחבורת צדיקים נסתרים, שהיו נפגשים מדי יום ללימוד סודות התורה. אין זה סיפור מימי הבעל שם טוב, אלא מימינו אנו, או מדויק יותר – מן הדור הקודם לנו

מי נחשב מומר ומי צדוקי? איזהו נשיא? ומה ההבדל בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים? התחברו למסלול הדף היומי עם שיעורו של הרב אלי סטפנסקי

למרות גילו הצעיר, תלמידי חכמים זקנים ממנו בעשרות שנים נהגו בו כבוד רב. קרובו, המהרש"ל, כתב עליו דברים מרשימים: "מי לנו גדול ממר שהלכה למשה מסיני, ועתה ראוי לומר עליך: ממשה עד משה לא קם כמשה, ואף לך הממלכה מעטרת מלכם"

איך זה שפתאום הוא הצליחה? במצב של אין-ברירה, מתגלים כוחות שלא חלמנו שיש לנו. יש לך את זה

ממשיכים בלימוד הדף היומי עם שיעורו של הרב אלי סטפנסקי. והיום: דף ס"ז במסכת עבודה זרה

מפעילת מרצ ומרצה חילוני הפכו ד"ר יחיאל הררי ואשתו ענת למרצים ויראליים שמלמדים תניא ומושכים מיליוני צפיות. זהו סיפורם הבלתי ייאמן, על הכוח המפתיע של ספר התניא

כך בדיוק ימי אלול. הקב"ה מתגלה לנו כדוד, ומשפיע עלינו שפע רב. לא ממתקים שנופלים מהשמים, אלא שפע של התעוררות פנימית. זה זמן מסוגל, שכדאי לנצל אותו

אם יש בן שעושה בעיות, לא מתנחמים בשאר האחים, אלא כמו בן יחיד, עושים הכל בכל מכל כל, כדי להילחם עליו. לא מתייאשים, לא מתנחמים בחצי הכוס המלאה, אלא מחפשים כל דרך וכל מה שיוכל לעזור לילד לחזור ולהיות מחובר

רבי שמעון לביא היה תלמיד חכם עצום, אך גם ענוותן מופלג. במקומות ספורים בלבד בפירושו על ספר הזוהר, הוא מזכיר את רבו שלימדו רזי תורה – מבלי לנקוב בשמו, כאילו סוד כמוס עובר כאן בשקט בין הדורות

האולם הגדול של בית המדרש היה מלא מפה לפה. רבנים בגלימותיהם, סופרים עם מגילות קלף, נציגי קהילות, דרוכים קולם. ואז קם איש מרשים מאוד, בעל הדרת פנים ועיניים יוקדות בלהט של חכמה. קולו היה עמוק וצלול, וכאשר החל להקריא את דבריו, השתרר שקט מוחלט. היה זה רבי יהושע ולק כהן

הוא ידע: היום, לא יוכל. לא שמונה עשרה. אין לו לא קשב ולא ריכוז. האם יבטל תפילה? חלילה. בלחש, בקול כמעט בלתי נשמע, החל לומר את הביננו – תפילתו של רבו, שמואל

בתוך שנים מעטות בלבד כבר הספיק לחבר את ספרו הראשון בתורת הסוד – פרדס רימונים, ספר יסוד בקבלת הראשונים. שמו החל מתפרסם, וחכמים ומקובלים ממרחקים עלו לרגל אליו כדי לזכות ללמוד ממנו. בין תלמידיו נמנה מי שעתיד להיות מגדולי המקובלים בכל הדורות – רבי חיים ויטאל

האם מיקומם של כוכבי הלכת במערכת השמש, זה ביחס לזה, יכול לחזור על עצמו? או שבכל רגע נתון, הכוכבים מסודרים במבנה שלא היה מעולם ולא יהיה עוד לעולם?

בעודם שקועים בדרשה, נשמעו לפתע קולות תופים ופרסות סוסים שועטים. הדלתות נפרצו בבת אחת, ובית הכנסת הוצף בצלבנים חמושים – צרפתים רכובים על סוסים אדירי קומה, עטויי שריונות ברזל מבהיקים, ובגדים אדומים רקומים בצלבים לבנים

ר' ברוך השיב כי הבית אינו שייך ליתום כלל, אלא הוא נכס מלוג של אשתו, דבורה, שקיבלה אותו מנכסי משפחתה עוד לפני נישואיהם. הוא מוסיף שאשתו אוסרת עליו לדון על הנכס בשמה, ולפיכך, אין לו רשות לעמוד לדיון כלל. אם ר' אלעזר מבקש לברר את הבעלות – עליו לפנות אל דבורה בעצמה

הצטרפו לשיעור הדף היומי עם הרב אלי סטפנסקי. והיום: מסכת עבודה זרה דף נ"ד