הזמנתי טכנאי והתחרטתי – האם מגיע לו תשלום על הפסד העבודה?

אדם הזמין טכנאי לתקן את מערכת המים בביתו, וסיכמו ביניהם בעל פה על העבודה ועל שכרה. לאחר מכן ביטל בעל הבית את ההזמנה ואינו רוצה בעבודת הטכנאי, ועשה כן ללא סיבה מוצדקת, לפני שהתחיל הטכנאי שום חלק של העבודה. הטכנאי טוען שהפסיד עבודה אחרת בעקבות ביטול ההזמנה, והמזמין אינו מאמין לו. האם המזמין חייב לשלם לטכנאי?

בעבר ביארנו שאם נגרם לפועל הפסד ממוני כתוצאה מן הביטול של המזמין, כגון שדחה הצעות עבודה אחרות שהוצעו לו מחמת העבודה שהוא אמור לעשות לבעל הבית הזה, נמצא שבעל הבית גרם לו בעקיפין נזק ממוני, שהפסיד מחמתו אותן ההכנסות, והפסד זה נגרם ע"י בעל הבית שהזמינו לעבודה ולאחר מכן ביטלה. ובאופנים אלו יש חיוב ממון, אף שהנזק לא נעשה באופן ישיר על ידי האדם, אלא רק נגרם על ידו. אמנם עלינו לברר על מי מוטל החיוב להוכיח אם באמת נגרם לפועל נזק עקיף כזה שהזכרנו. וגם כתבנו, שאפילו אין עליו חיוב לשלם, מכל מקום לפעמים, לפחות, יכול הפועל להיות בתרעומת על המזמין.

בדרך כלל ההלכה היא שהמוציא מחברו עליו הראיה, וכן פה, כתוב בספר ערוך השלחן (של"ג, ב') שאין הפועל יכול לטעון בלא ראיות שנגרם לו נזק כתוצאה מכך שביטל המזמין את העבודה, ועליו להביא הוכחות לכך שהייתה לו אפשרות לקבל הזמנה אחרת לזמן זה, ורק באופן זה מחייב אותו בית דין לשלם ההפסד שמחמתו לא קיבל את העבודה החילופית והפסיד את שכרה. וכבר מצינו בספר פתחי חושן שדבר נדיר הוא שהפועל יוכיח הוכחות שמתקבלות על פי ההלכה, שבאמת היתה לו אפשרות אחרת לעבודה והפסידה.

אומנם כל זה לעניין הוצאת ממון בכפייה על ידי בית דין. אבל אם המזמין מאמין לפועל, ודאי שיש לו חיוב לשלם את כל ההפסד. ואפילו הוא לא מאמין, אבל הפועל טוען בוודאות (טענת ברי), והמזמין טוען שאינו יודע (טענת שמא), יתכן שיש עליו חיוב לשלם לצאת ידי שמים, ולכן נכון להם לפשר ביניהם.

העולה מן הדברים, שבנידון שהזכרנו לעניין אדם שהזמין טכנאי וביטל את הזמנתו, כשאין אפשרות להוכיח שהטכנאי באמת הפסיד, אין הטכנאי יכול לחייב תשלום ממון מאותו אדם שהזמינו וביטל את הזמנתו. אולם מכל מקום, קיימת לטכנאי זכות להחזיק בתרעומת כנגד אותו אדם. וגם אם המזמין מאמין לפועל – יש עליו חיוב לשלם. וגם אם הפועל טוען בוודאות, והמזמין טוען שאינו יודע – יתכן שיש עליו חיוב לשלם לצאת ידי שמים, ולכן ראוי לו שיתפשר עם הפועל.