חנוך לנער: דבר תורה קצר לשולחן השבת - פרשת תולדות

"וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כ"ה, כ"ז)

הפסוק מלמד שהשוני בין שני האחים לא התגלה מיד, אלא רק כשגדלו, על כן הפסוק פותח במילים "ויגדלו הנערים", ולאחר מכן "ויהי עשיו...".

רש"י מדייק ומבאר כי הניגוד באישיותם של יעקב ועשיו התבררו לעין רק כאשר הגיעו לגיל שלוש עשרה. עד אז נראו שניהם דומים, ורק עם כניסתם לבגרות התבררו דרכיהם השונות.

מה באה התורה ללמד אותנו בדבריה אלה?

מסביר הרש"ר הירש:

יצחק ורבקה לא שמו לב לכך שלכל אחד מבניהם אישיות שונה, נטיות שונות וצרכים שונים. הם העניקו לשניהם את אותו החינוך בדיוק - חינוך של "יושב אהלים", של לימוד תורה ומחשבה. חינוך שהתאים באופן מושלם ליעקב, אך היה זר לחלוטין לטבעו של עשיו.

"בשום מקום לא נמנעו חכמינו מלגלות חולשות ושגיאות, קטנות וגדולות, במעשי אבותינו הגדולים; ודווקא על ידי כך הגדילו תורה, והאדירו את לקחה לדורות. אף כאן, הערה אחת שלהם מרמזת לנו, כי הניגוד העמוק שבין נכדי אברהם, מקורו העיקרי היה לא רק בתכונותיהם, אלא גם בחינוכם הלקוי. כל עוד היו קטנים, לא שמו לב להבדלי נטיותיהם הנסתרות, תורה אחת וחינוך אחד העניקו לשניהם, ושכחו כלל גדול בחינוך, 'חנוך לנער על פי דרכו' (משלי כב, ו).

התוצאה:

יעקב שגשג במתכונת הזו, שאב מהלימוד והעמיק בחכמה.

לעומת זאת, עשיו ספר את הימים עד שיוכל לזרוק את הספרים ולצאת לשדה - המקום שבו טבעו האמיתי יכול היה להתבטא.

הרש"ר הירש מזכיר את הכלל "חנוך לנער על פי דרכו" - על המחנך לזהות את הנטיות והכישורים הייחודיים של כל ילד, ולהתאים את החינוך לאישיותו. יש "דרך" מיוחדת לכל נער, והחינוך צריך לכוון אותו לאורך הדרך שלו, לא לאורך דרך אחידה.

"יש לכוון את החניך בהתאם לדרכו המיוחדת לו בעתיד, ההולמת את התכונות והנטיות הרדומות בעמקי נפשו… המושיב את יעקב ועשו על ספסל לימודים אחד, ובאותם הרגלי החיים מחנך אותם כאחד לחיי לימוד ומחשבה, מובטח לו שאת האחד הוא מקלקל. יעקב ישאב ממעיין החכמה בחפץ גובר והולך, ואילו עשו רק יצפה ליום בו ישליך מאחורי גבו את הספרים הישנים… 'ויגדלו הנערים', רק משגדלו הנערים והיו לגברים, הופתעו הכל לראות כי אלה אשר מרחם אחד יצאו, ויחד נתגדלו, נתחנכו ולמדו, היו כה שונים בטבעם ומנוגדים במעשיהם".

העובדה שההבדלים נתגלו רק משגדלו מלמדת שהם היו טמונים כל הזמן, אך החינוך האחיד מנע את גילויים המוקדם. לו היו יצחק ורבקה מזהים מוקדם יותר את השוני בין הבנים ומתאימים את החינוך בהתאם, אולי עשיו לא היה מתרחק מדרך האבות באופן כה קיצוני. אולי ניתן היה למצוא דרך לחנך גם אותו לערכים, אך בצורה התואמת את טבעו.

אין חינוך אחד שמתאים לכולם. ההורה והמחנך חייבים להכיר את הילד, לזהות את ייחודו, ולעצב חינוך מותאם אישית שיאפשר לו לממש את עצמו בתוך מסגרת הערכים.

הרב זמיר כהן בסדנת חינוך ילדים - כיצד נמצא את דרכו של הילד? צפו