סיפורים קצרים

מתוך הספר "המרצה" - לקט נבחר של סיפורים מצחיקים, מרגשים ומחכימים... סיפורים שיכולים לקרות רק למרצים

מתוך הספר "המרצה" - לקט נבחר של סיפורים מצחיקים, מרגשים ומחכימים - סיפורים שיכולים לקרות רק למרצים

מתוך הספר "המרצה" - לקט נבחר של סיפורים מצחיקים, מרגשים ומחכימים. סיפורים שיכולים לקרות רק למרצים

מתוך הספר הנפלא "המרצה" - לקט נבחר של סיפורים מצחיקים, מרגשים ומחכימים... סיפורים שיכולים לקרות רק למרצים

"אפשר להציל נפשות לא רק על ידי החייאה פיזית או כסף. כשאומרים לחבר "דע לך, אני איתך, אעזור לך", מעניקים לו יחס וחיוך - כמה נפשות אפשר להציל". סיפור מיוחד מאת הרב אשר קובלסקי

סיפורים שיכולים לקרות רק למרצים. מתוך הספר "המרצה" - לקט נבחר של סיפורים מצחיקים, מרגשים ומחכימים...

מתוך הספר "המרצה" - לקט נבחר של סיפורים מצחיקים, מרגשים ומחכימים! סיפורים שיכולים לקרות רק למרצים

המתפללים יצאו בזה אחר זה, ותוך כדי איחולי "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" הונחו אחר כבוד ספרי הקינות בגניזה. דב בער המתין בסבלנות עד שיצא הגבאי ונעל אחריו את הדלת. או אז יצא ממקום מחבואו, הביט ימין ושמאל וניגש אל תיבת הגניזה הגדולה שניצבה בצדו של בית הכנסת. הוא לא הפסיד אף רגע והחל להוציא את ספרי הקינות מהתיבה. מועמד שלושה עשר בתחרות הסיפור הקצר של הידברות לשנת תשע"ה

תחרות הסיפור הקצר של הידברות מגיעה לקו הסיום. לפניכם ארבעת הסיפורים הזוכים

יום אחד הייתי ממש מותש מהמרוץ היום יומי. רציתי לבכות, אבל התביישתי. ואז שמעתי בכי מתוכי. הסתכלתי סביבי לראות אם יש מי שרואה. כולם היו עסוקים בשלהם. רק אני שמעתי אותו. והוא בכה כי הייתי עצוב, והוא בכה בלי להתבייש. רציתי ללטף אותו פתאום, אבל לא היה לי אומץ. מועמד שנים עשר בתחרות הסיפור הקצר של הידברות לשנת תשע"ה

אף אחד לא הפר את השקט ששרר. קמתי ממקומי והסתובבתי. לא עצרתי לרגע, לא נתתי לעצמי לחשוב על שאירע, רק רציתי להתרחק. פתחתי בריצה מהירה. הגשם החל יורד, שוטף את פניי. או שמא היו אלו דמעות. דמעות של עצב מהולות בשמחה. עצב על המקום אליו הגעתי. שמחה שאני בדרכי החוצה. מועמד אחד עשר בתחרות הסיפור הקצר של הידברות לשנת תשע"ה

הוא התחיל קצת להזיע, לך תסביר כעת לאדם שיושב מולך, בראיון עבודה למשרד עורכי דין, שאם. פי. אם. זה בכלל ראשי תיבות של מרדכי פחימה מהקיוסק, ושהתפקיד הקודם שלך הסתכם בלמכור בקיוסק

את מילות שירתה של נעמי באותה שעה איני כדאי לספר לכם כעת. היא שרה שם על ההסתרה החובקת את האדם, ועל מה שטמון בתוך ההסתרה, על כאב הלב, ועל האור האוהב, על דעתו הקצרה של האדם, ובד בבד על גאוותו, על פסיעות בודדות בחול, ועל מי שנושא את הכל. מועמד עשירי בתחרות הסיפור הקצר של הידברות לשנת תשע"ה

חבורת שחקנים נשתלה בעולם וירטואלי למשך 12 שעות. האם הם יזכרו שזה רק משחק, ישיגו את המטרות ויתנתקו מהמכשיר – או שיטבעו בתוך העלילה שתוכנתה כדי לפתות ולערפל אותם, ויתעוררו מבולבלים, בידיים ריקות? ומה בין המשל הזה למציאות חיינו כאן, בעולם הזה?

מחשבות תלושות ומוזרות? נסו לומר זאת לאותו בחור, שמנסה לקדם את עצמו בין הצללים. כן. אבחות האור הקלושות מקשות עד מאד להבחין בדמותו, ספק מדדה ספק מהלכת, כשהוא עושה את דרכו אל בית ראש הישיבה. מראהו פרוע מעט, ולא רק בשל הרוח. כביכול קשה עליו להישיר מבט אמיץ אל העולם. מועמד תשיעי בתחרות הסיפור הקצר של הידברות לשנת תשע"ה

כשרבי שמעון סיים את דבריו ורכן לאחור, המנהל העלה חיוך קטן שהתרחב לכדי ממדי האוקיינוס האטלנטי וצחוק מתגלגל פרץ מפיו. הוא נע אנה ואנה, ופלט כבדרך אגב: "רק אתה יכול לחשוב על רעיון כזה!" את חששותיו הפנימיים המנהל לא גילה, אבל איך אומרים בעולם – על רבי שמעון אפשר לסמוך בשעת הדחק. מועמד שמיני בתחרות הסיפור הקצר של הידברות לשנת תשע"ה

טרם שקעה השמש וכבר בא לו הלילה. טרם בא הלילה וכבר עלה הבוקר. אולי משום מהירות זו קמו בני האדם מאוחר יותר. ואולי משום שכמה שעונים עצרו מלכת. השעניה לא נפתחה כל אותו היום, וגם לא ביום שלמחרת. מועמד שביעי בתחרות הסיפור הקצר של הידברות לשנת תשע"ה

הבחור התיישב בסמוך אליו. "אתה יודע, כל יום אני מגיע לכאן, לנשום אוויר ולהתבודד קצת מכל מה שסובב אותי כל היום. ככה אני יכול לחשוב בצלילות, בלי שמשהו יפריע לי". הוא לקח נשימה והמשיך, "היום ראיתי אותך, והמבט שלך אותת לי שמשהו לא בסדר. שידרת סמכות, אבל העיניים שלך היו עצובות". מועמד שישי בתחרות הסיפור הקצר של הידברות לשנת תשע"ה

הוא שוב נכנס לדמדומי שינה, וממש לא הטיפוס שלי. הוא נראה חיוור לאור הפלורסנטים של הספרייה. תמיד עייף משהו, או סוחב עצמו עד סוף לימודי הבוקר, אחר כך נגרר לחדר האוכל. אני מעולם לא ניסיתי לתהות על קנקנו, יש אנשים שפשוט לא מעסיקים אותי. מועמד חמישי בתחרות הסיפור הקצר של הידברות לשנת תשע"ה

בסיום מלאכתו, נערך טקס חגיגי בהשתתפות כל בני המדינה שהתאספו לחזות בציור הנכסף. הלוט הוסר ומפיות כולם בקעו קריאות התפעלות. המלך נראה בדיוק כפי שהוא במציאות: גידם, חיגר גיבן ושתום עין. מועמד רביעי בתחרות הסיפור הקצר של הידברות לשנת תשע"ה

היא לא מהילדות שבדרך כלל רואים, אין לה תלתלים ארוכים ושופעים, אין לה עיני שקד תמימות. אין לה גוף רזה וילדותי, והאופי שלה גם הוא קצת בעייתי. היא לא אוהבת שמדברים איתה. מועמד שלישי בתחרות הסיפור הקצר של הידברות לשנת תשע"ה

נולדתי ברוסיה, ועליתי לארץ לפני שמונה שנים. לא היו לי חברים ולא משפחה. ניסיתי לעבוד פה וניסיתי לעבוד שם. תאמין לי, המדינה הזאת לא תומכת בעולים. כיום אין ברירה, אני מתגורר בבית של אדם עשיר, אני עובד תחזוקה. אני יודע שהאדם הזה שונא אותי ורוצה להרעיל אותי. מועמד שני בתחרות הסיפור הקצר של הידברות לשנת תשע"ה

לא אספר לכם מיהי רעוא ומה הייתה בשבילי, רק אספר שהיא הייתה כבולה למיטתה. ואני שירתתי לפניה מדי פעם. היא הייתה הוזה בלילות. מדברת מתוך שינה. "ככה ביקשתי? תותים?" היא שאלה עם חיוך מרחף. "כן", עניתי לה בהחלטיות. מועמד ראשון בתחרות הסיפור הקצר של הידברות לשנת תשע"ה

יש לכם אהבה למילה הכתובה? סיפור קצר ומחזק לשתף בו את הגולשים? תחרות הסיפור הקצר של אתר הידברות לשנת תשע"ה יוצאת לדרך

מטרים ספורים מהם שכב אדם מחוסר הכרה. רק רוני ויגאל התעקשו לרדת להגיש עזרה. "אתם יהודים"? שאל הרופא בעברית רצוצה. הרגע בארץ רחוקה וזרה - ששינה את חייו של רוני. סיפור מרגש

האישה ביקשה מהרב שישאיר את המפה על קיר בית הכנסת. מספר ימים לאחר מכן נכנס איש זקן ובהה בה - מהיכן הגיעה מפה זהה לזו שרקמה אשתו 35 שנה קודם לכן? מבוסס על סיפור אמיתי

שאלתיאל משפשף את עיניו בבהלה. זה חלום? זה מציאות? מה זו הצרחה הנוראה הזו?

"לילה לפני שילדתי הופיעה אמי בחלום ואמרה לי באידיש: 'פינף פאר פינף' (חמש תמורת חמש). שאלתי אותה: 'אימא, למה כוונתך?', אבל לא נעניתי". סיפור על הניסים והנפלאות שעושה ה' יתברך בהשגחתו על כל אדם

ניר עציון, הוא טכנאי מחשבים מצליח, וגם קצת אנטי בכל הנוגע לחרדים ויהדות. מפגש מעניין עם לקוח, משנה עבורו את התמונה...

בני משפחה מקריית מלאכי חיפשו במשך יותר משנה וחצי את האלמוני שהציל את בנם החייל ממוות בטוח. מה שהם גילו ריגש אותם עד דמעות