למה אני לא מצליח להשתלב בחברת שומרי המצוות?
בהתחלה קירבו אותי ועזרו לי להתחבר, ועכשיו כשאני מנסה להשתלב – אני תמיד מרגיש שונה. למה?
בהתחלה קירבו אותי ועזרו לי להתחבר, ועכשיו כשאני מנסה להשתלב – אני תמיד מרגיש שונה. למה?
נכון, סביבה משפיעה, ויש מקום להשתדל במה שיש בכוחכם לספק לילדים את המירב בין כתלי הבית המוגן יחסית. אך שימו לב: מאיפה אתם צמחתם?
יש לנו חשש ממה יגידו בני המשפחה, החברים, השכנים והאנשים שמכירים אותנו. אנחנו מרגישים מאוימים מהמבט של הסביבה. איך עושים את השינוי בלי להיבהל?
כשאנחנו מנסים לשלוט במה שלא בידיים שלנו, אנחנו נכנסים לכביש ללא מוצא. אנחנו מתחילים להיעלב ממנו, לשכנע אותו, לכעוס עליו, ובסוף גם השבת וגם הילד נעשים כבדים עלינו. אז מה כן?
יתכן שאת רוצה שהיא תתלבש בצניעות. האם זה באמת רצונך, או שהרצון האמיתי הוא שהיא תתחבר, תרצה, תאהב, תעריך את הצניעות?
בכל מפגש משפחתי יש להם הערות על אורח החיים שלנו. אני נפגע, מתרחק, ומרגיש שהם לא מכבדים את הבחירות שלי. איך אפשר להתמודד עם זה נכון?
זוגיות לא יכולה להחזיק מעמד כשאחד מבני הזוג מרגיש שכל הזמן בוחנים ושופטים אותו. קשר אמיתי מתפתח כשאדם מרגיש אהוב גם כשהוא מתגלה ב"חולשתו"
מה עושים עם הילד האחד שמתנגד לכל מה שאנחנו מנסים להנחיל בבית? והאם זו אשמתנו שהוא מתנהג כך?
בואו נסתכל לאמת בעיניים – מסגרת של משפחות טובות ויראות שמיים לא מבטיחה מציאות סטרילית. ילדים הם ילדים – עם יצרים, קנאה וצורך במעמד חברתי
ההשקעה בטיפוח הילדים נראית לו מיותרת, עבורי זה חשוב ומשמח, ונוצרים בינינו מתחים. איך אפשר לגשר?
אין כאן צד חינוכי, כיוון שהילדים גדלים בבית עם שני הורים, וזה לא בדיעבד אלא לכתחילה. שני הורים מראים לילד זוויות שונות לאותו עניין, הם מפתחים אצל הילד מבט עומק על העולם. אך יש כאן הזדמנות זוגית
יש זוגות שחיים בשלום ואפילו באושר למרות הפערים הדתיים, וישנם כאלה שלא. מה מוביל להבדל הזה?
מצאתי משהו שהיה חסר לי במשך שנים, ואני סוף סוף מאושרת. אבל ההורים שלי כועסים ומתנגדים. יש מה לעשות?
אנחנו חווים עליות ומורדות בתהליך התשובה. איך חוסר היציבות הזה ישפיע על הילדים שלנו, ואיך אפשר לחנך אותם ככה?
תהליך התשובה שלי לא דומה לזה של אנשים אחרים מסביבי. איך אדע שאני עושה מה שנכון לעשות?
מצד אחד, את אמא שיש לה תפקיד לחנך ולהורות דרך, ומצד שני את ילדה שצריכה לכבד ולהכיר את מקומה. אין כאן סתירה, אלא הזדמנות
זכרו שמה שעלול להתפרש כפגיעה הוא לא כיצד תקיימו את האירוע, אלא הדרך שבה תגישו את זה לצד השני
אתם שואלים מה אתם צריכים לעשות, אך השאלה האמיתית היא – מה אתם יכולים לעשות. יש לנו תפקיד לחנך, לכוון, להדריך. לא לשלוט
הפערים הדתיים בין בני זוג נדמים כשאלה עמוקה ומורכבת, אך למעשה הם אינם שונים במהותם מכל פער או שוני בין בני זוג. אז מה עושים?