איך יכול להיות שהמסגרת טובה, והילדה בכל זאת סובלת?

התחזקנו בשנים האחרונות, ושלחנו את בנותינו לבית ספר של משפחות שומרות תורה ומצוות. לצערנו בתנו נפגעת לא אחת מבנות כיתתה. כהורים אנו מצטערים מאוד, אך גם מרגישים אכזבה מהעובדה שקיימת מציאות כזו במקום של משפחות טובות. כיצד היית ממליצה לנו לנהוג?

אתם מתארים מצב שבו בחרתם מסגרת חינוכית שמתאימה לסגנון חייכם העכשווי, אך מאוכזבים. ציפיתם כי מסגרת חינוכית שבה מתחנכות ילדות הגדלות בבתים שומרי מצוות תהיה מוגנת יחסית עבור בתכם. כשזה לא קרה, נפגע האמון שלכם לא רק במערכת, אלא גם בדרך.

בואו נסתכל לאמת בעיניים – מסגרת של משפחות טובות ויראות שמיים לא מבטיחה מציאות סטרילית. ילדים הם ילדים – עם יצרים, קנאה וצורך במעמד חברתי. אלו אירועים שעלולים להתרחש בכל מסגרת חינוכית.

התורה היא תורת חיים, אך אינה מבטלת את המורכבות האנושית. היא באה לעבוד בתוכה, לנווט ולכוון בתוך מרחב החיים הטבעי. זהו בעצם חינוך.

יחד עם זאת, תוכלו להשתדל בשלושה מעגלים כדי לסייע בעניין:

1. הילדה עצמה – במרבית המקרים, ילדים שחווים דחייה חברתית יחזרו לחוות אותה גם במרקם חברתי שונה. עיקרון זה יושב על ההנחה, שלהתנהגות שלנו יש השפעה רבה על היחס שאנו מקבלים מהסביבה. רעיון זה טוען, כי לילדה יש יכולת להשפיע על מעמדה החברתי.

כדאי לסייע לה לאתר, דרך השתלשלות האירועים, מה חלקה בדינמיקה החברתית. למשל: תגובה מוגזמת, שלילת דעתו או רצונו של האחר, סגנון בוטה, תלות באישור מהסביבה או היצמדות לא טקטית לחברה הם רק חלק מהתכונות שעלולות להביא ילדים לתחושת בדידות בחברת ילדים בני גילם.

2. מול המסגרת –על פי רוב, המסגרת מכירה את המורכבויות השונות. חלק מתפקידה הוא לנסות ככל הניתן לעשות התאמות, תיווכים או פעולות חינוכיות כמו משחקי חברה, שינוי מקומות ישיבה, ציוות של שני ילדים שנמצא שנכון לקרב ביניהם, ובכלל – העברת תכנים העוסקים בבין אדם לחברו.

3. אתם ההורים – כהורים, יש לכם יכולת להשפיע באופן דרמטי על מצבה החברתי של בתכם, אם תצליחו לראות במצב זה הזדמנות חינוכית. חשבו כמה אנרגיה, כוחות, מחשבות, דאגות, כאב לב ותעסוקה טכנית ורגשית הילדה מקבלת מכם ביחס לשאר הילדים.

מניסיון אוכל לומר שמה שקורה בבית הספר הוא המשך למה שקורה בבית. ילד שמעורר רחמים, דאגה או פחד מהמתרחש איתו בבית הספר, מעורר תחושות דומות גם במרחב הבית, בהבדל אחד – התפאורה! כמות האנרגיה שאותה אתם משקיעים בעקבות האירועים הללו הם רווח עצום עבורה.

המלצתי היא לפעול באופן ענייני בשלושת הערוצים שהזכרנו, ולא מעבר לכך. פעולות אלו הן הדברים שיש ביכולתכם לעשות, והם מייצגים את החובה החינוכית שלכם כהורים.

הכלל הוא שאחריות לא מתחלקת בשניים. אם אתם אחראים על מצבה החברתי – היא תהיה פסיבית ביחס אליו, והרווח שאותו היא תזכה לקבל מההתעסקות שלכם בעניין יהיה גדול מספיק גדול כדי להישאר באותו מצב. לכן תנו לה את הכלים וההכוונה, וסמכו עליה שמהמצב הזה היא רק תעלה ותשכלל בתוכה יכולות חברתיות, רגישות וחכמה, שיסייעו לה עוד רבות בשנים במעגלים נוספים.

נועה הראל היא מנחת הורים ויועצת זוגית ומערכות יחסים. לשאלות ולתגובות: noaharel4@gmail.com