שניים במחיר אחד: מה עושים כשחילוקי הדעות בין ההורים מגיעים לילדים?

אנחנו נשואים 8 שנים, ויש לנו 3 ילדים. אנחנו שונים מאוד, אך עניין האוכל מביא למחלוקת יומיומית. בעלי אוהב מתוק וטוען שזו בריאות הנפש. אני מקפידה מאוד על בריאות וחושבת שנפש בריאה בגוף בריא. כל זמן שזה נוגע אליו, אני לא מתערבת. אך כשהוא נותן ממתקים לילדים – מתלקחת אש ביננו. נמאס לי, מה עושים?

התחתנתם, ויש לכם ילדים משותפים. אתם מגיעים מרקעים שונים, מנטליות שונה. אתם איש ואישה, טבעי שתהיה לכם מנגינה שונה.

אלא שהילד נמצא ביניכם, ובסוף צריך לתת לו הוראה אחת.

לך חשוב בריא, ובעלך חושב שמתוק זו בריאות הנפש. סביר להניח שלכל אחד מכם טיעונים המצדיקים את עמדתו. כך או כך, אתם חלוקים בעניין הזה.

הטוב ביותר הוא שתגיעו לפשרה שתניח את דעתכם. למשל: בריא במשך השבוע, ומתוק רק בשבת.

אך אם לא תצליחו להגיע לפשרה, זאת עליכם לדעת: אתם אנשים שונים. יש לכם דעות שונות, ושתי הדעות לגיטימיות באותה מידה.

ממילא אין כאן צד חינוכי, כיוון שהילדים גדלים בבית עם שני הורים, וזה לא בדיעבד אלא לכתחילה. שני הורים מראים לילד זוויות שונות לאותו עניין, הם מפתחים אצל הילד מבט עומק על העולם.

תפיסת עולמו של הילד מתעצבת בסופו של דבר משתי הזויות הללו יחד.

אבל כדאי לשים לב! אמנם צד חינוכי אין כאן, אך יש כאן הזדמנות זוגית!

כשאני מצטרפת לדעתו של בעלי (או להיפך), אני בעצם אומרת: הזוגיות שלנו חשובה לי.

אנחנו לא רבים בשביל הילדים, כי אנחנו, כהורים, קודמים לילדים.

להצטרף לדעתו – אין הכוונה לוותר על דעתי. דעתי לעולם תישאר חלק מתפיסת עולמו של הילד. אלא לקבל את העובדה שלאבא זה חשוב.

ומה אז?

1. הילד ילמד את מקומו. אבא ואמא קודמים אליו, ולא רבים בגללו.

2. הילד ילמד איך להתמודד עם חילוקי דעות. זוהי מיומנות חברתית חשובה ביותר.

3. הילד ילמד כיבוד הורים. אם אמא מכבדת את אבא, מה זה אומר לגביו?

בעצם הרווחנו שניים במחיר של אחד. חינוך לערכים גבוהים, וזוגיות יציבה וחזקה.

נועה הראל היא מנחת הורים, יועצת זוגית ויועצת במודעות אישית. לתגובות: noaharel4@gmail.com