גאולה

חודש ניסן הוא חודש מכונן בהיסטורית עם ישראל. בו נגאלו ובו עתידין להיגאל. מדריך לדמותו של החודש החדש, ראש לכל החודשים

יום פטירתו של משה רבנו, ז' באדר, הוא יום סגולי להתעלות ולהתחזק בתורה. פרטים שלא ידעתם על הקשר בין משה רבנו לגאולת ישראל

אם בני ישראל היו רואים רק מכה אחת שה' עשה במצרים, ומיד לאחר מכן היו נגאלים, הם לא היו עוברים תהליך פנימי עמוק של הפנמת האמונה והשגחת ה'

מורן קורס אחרי לידת בנה: "תודה לך, ה', על ההזדמנות, על היכולת, על הבשורה, שמעתה והלאה נזכה לישועות לנחמות, במשפחה שלנו בפרט ובכלל – לכל עם ישראל"

הכמיהה המחודשת למלכות שמים, לשושלת דוד ולבניין המקדש - אלו 3 הנקודות שיעוררו את רחמי השם על עמו, יביאו לסיום הגלות הקשה ולגאולה השלמה

בתוך החושך ההוא צומח דבר מופלא. דווקא שם, בשפל, מתגלה הזרע הראשון של הגאולה. זהו אחד המסרים החזקים של החסידות: המציאות החיצונית היא רק מראה, השתקפות של התודעה הפנימית שלנו

לא פעם יש פער בין האישה שאני רוצה להיות - זו שכבר הגיעה אל האופק הנכסף, לבין האופן שבו אני מתנהגת באמצע הסערה

פרעה אינו רק רודן פוליטי, הוא מייצג תפיסת עולם שבה האדם נמדד לפי תועלתו הכלכלית בלבד. "הבה נתחכמה לו" איננו רק תכסיס מדיני, אלא אידיאולוגיה של שליטה, של הפיכת אדם לאמצעי

הרוח האחרת הזו, שהזוהר מדבר עליה, היא רוח של אמונה ושל תקווה שנושבת עכשיו חזק

כמו לפני פסח – כשמתחילים לנקות, רואים כמה לכלוך מסתתר מתחת לשטיחים. זה לא לכלוך חדש, הוא תמיד היה שם, רק לא ראינו אותו. ככה זה גם עכשיו, לפני הגאולה

ברכת "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" מזכירה לצפות לגאולה בכל יום. רבותינו גילו סגולה מיוחדת בברכה זו - ישועה כללית ואישית כאחד

לאחר שישבו, התבססו והשתלבו בחיי האיכרים המשיכו יהודים לסייע לאחיהם ה"נוצרים החדשים" שנותרו בספרד – שלחו אליהם בסתר מוהלים ואוכל כשר, סיפרו להם על תאריכי החגים, השיאו זוגות ועוד. למלכה איזבלה היו מרגלים בכל מקום והם סיפרו לה על כך. היא רגזה מאוד, אך לא יכלה לעשות מאומה

החפץ חיים הרבה לדבר ולהרחיב אודות האמונה החושית בביאת משיח צדקנו. האם תקופתנו היא ערב ביאת המשיח, וכיצד נזרז את בואו?

הוא תפס את אופניו ודהר לעיר וום לדווח על האסון, חולף על פני עוד גופות – אנשים, בקר, ציפורים – כולם מתים באותו אופן מסתורי. תוך יומיים, צוותי רפואה וחוקרים מקומיים ובינלאומיים הגיעו לכפר. השמועות התפשטו: האם זו מתקפת טרור? רעל באגם?

"לאורך כל הדרך האמנו שלא ניעקר מכאן", אומרת דבורה מיטלמן, שהייתה נערה בת 21 בנווה דקלים. עשרים שנה אחרי, היא מתארת את תחושותיה כבתו של רב הגוש לצד המאבק נגד העקירה המטלטלת. אז איך זה שדווקא אותה חוויה קשה הכשירה אותה כעובדת סוציאלית ללוות קהילות במשבר?

למה סבתא נונה הייתה שוטפת את הבית בתשעה באב? מה ענה סבא שלי למדריכים של השומר הצעיר במעברה, ומה הקשר לגאולה ולבית המקדש? טור אישי מלא געגוע

זעקות אימים, צרחות ואפילה / המון אדם נסים בבהלה / אש שורפת, מלחכת וכאב / שעד היום - עמוק בלב צורב

לפעמים, אחרי כל הנתינה הזאת, אחרי כל מה שאני עושה בשקט, אני פוגשת מציאות שלא דמיינתי. והיא לא תמיד קלה. המרחק בין אכזבה לגאולה