5 דברים שכל אחד יכול לעשות היום כדי לקרב את הגאולה

במשך אלפי שנים עם ישראל מצפה לגאולה, מתפלל עליה ומבקש "ולירושלים עירך ברחמים תשוב", "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". בתשעה באב, יום האבל הלאומי שנקבע לזכר חורבן בתי המקדש, אין אחד שלא שואל את עצמו: האם יש משהו שאני יכול לעשות כבר היום כדי לקרב את הגאולה? חז"ל מגלים שהתשובה חיובית: יש בכוח כל אדם לקרב את הגאולה.

אז מה בידינו לעשות לשם כך? הנה כמה רעיונות.

1. לא להתרגל לכך שאין לנו בית מקדש

במדרש (ילקוט איכה רמז תתקצז) מובא שבשעת החורבן שאל יצחק אבינו את הקב"ה האם חלילה אין עוד תקווה לבניו. והקב"ה השיב: "אל תאמר כך, יש דור שהוא מצפה למלכותי - מיד הם נגאלים". מכאן נראה, כי הציפייה לגאולה היא עצמה מקרבת את הגאולה.

כתב על כך המהר"ל: "הוא יתברך מחכה שיגאל את ישראל, אז יהיה העולם בשלימות, והוא יתברך חפץ בשלימות העולם, ולפיכך הוא יתברך מחכה לגאולה... כי הוא יתברך אשר סידר את כל המציאות על הסדר הנכון, הוא מצפה ומקווה אל הגאולה, להסיר כבר את הגלות אשר היא יוצאת מסדרו של עולם. ומכל שכן האדם שהוא בגלות - בכל נפשו יצפה אל הגאולה" (נצח ישראל לא).

2. לצפות באמת לישועה

במסכת שבת (דף ל"א) נאמר ששואלין לו לאדם בשעת הדין "ציפית לישועה?".  במסכת תענית (דף ל') נאמר: "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בנחמתה, כדכתיב: 'שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה'".

במדרש (פסיקתא רבתי פרשה לד) מובא שהקב"ה מכריז "שבועה היא לפני שכל שחיכה למלכותי - אני בעצמי מעיד בו לטובה". 

3. לא להתייאש בגלל ההמתנה הארוכה

חשוב לזכור שאמנם הגאולה מתעכבת, אך היא תבוא. יותר מכך: בורא עולם בעצמו רמז לנו שהגאולה תתעכב.

על כך נאמר הפסוק: "אם יתמהמה חכה לו, כי בא יבוא לא יאחר" (חבקוק ב', ג'). מבארים חכמים שאין הכוונה שיש ספק אם ההבטחה תתקיים, להיפך: האדם צריך לחכות כמו מי שיודע בוודאות שדבר יקר עומד להגיע, גם אם אינו יודע את הרגע המדויק.

4. לבקש מחדש את שלושת הדברים שאבדו

עצם הציפייה וההמתנה לגאולה הן חלק מהדרך שמובילה אליה. הקב"ה רוצה שנבקש, שנחכה ושנרגיש שחסר לנו משהו גדול - מלכות שמיים, מלכות בית דוד ובית המקדש.

הנביא הושע כבר רמז לכך באומרו: "כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח... אחר ישובו בני ישראל וביקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים" (הושע ג, ד-ה).

כלומר, תקופה ארוכה יעברו ישראל ללא המציאות השלמה של מלכות, עבודת המקדש והשראת השכינה, אך לבסוף יבוא השלב שבו ישובו לבקש את ה', את דוד מלכם ואת טובו של בית המקדש.

בביאורו לפסוק, מביא רש"י את דברי חז"ל: "תני משום רבי שמעון בן יוחאי בשלשה דברים מאסו בני ישראל, בימי רחבעם במלכות שמיים, ובמלכות בית דוד, ובבית המקדש. אמר רבי שמעון בן מנסיא: אין מראין סימן טוב לישראל עד שיחזרו ויבקשו שלושתן, כמו שכתוב 'אחר ישובו בני ישראל וביקשו את השם' - זו מלכות שמיים, 'ואת דוד מלכם' - כמשמעו, 'ופחדו אל השם ואל טובו' - זה בית המקדש".

כלומר, עלינו לבקש את מלכות שמיים, את מלכות בית דוד, ואת בניין בית המקדש.

5. לחיות בתחושה שהגאולה יכולה להגיע היום

הגמרא והרמב"ם (הלכות נזירות פרק ד' הלכה י"א) קובעים ש"האומר 'הריני נזיר ביום שבן דוד בא בו', הרי זה אסור לשתות יין לעולם" כי כל יום הוא בחזקת "יום שבן דוד בא בו".

אחד מי"ג עיקרי האמונה שקבע הרמב"ם, המודפסים בסידורי התפילה, הוא: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא". עלינו להאמין בביאת המשיח, ולצפות לה בכל יום מחדש.

צ'ק ליסט - מה אני יכול לעשות היום כדי לקרב את הגאולה?

☑ להתפלל בכוונה על ירושלים ובית המקדש.

☑ לזכור שהעולם עדיין מחכה לתיקון, לא להתרגל לחיסרון של הגלות.

☑ לצפות באמת לישועה ולא רק להאמין בה.

☑ להתחזק בקשר עם הקב"ה - להוסיף תורה, תפילה ומצוות מתוך רצון להתקרב אליו.

☑ לבקש את שלושת הדברים שחז"ל הזכירו: מלכות שמיים, מלכות בית דוד ובית המקדש.

☑ לדבר על הגאולה ולהחדיר את הציפייה אל הלב.

☑ להתחזק באמונה גם כשיש עיכובים, הבטחת ה' בוודאי תתקיים.

☑ לעבוד על אהבת ישראל ואחדות, ולתקן את החסר שהוביל לחורבן.

☑ לראות בכל יום אפשרות שהישועה תגיע.

☑ להפוך את הציפייה למעשה קטן בכל יום.