שגרה

במקום לשבת ולצפות "לחזור לשגרה", דבר שמעורר חרדה, תסכול, עצב, כעס והרבה חוסר אונים, אני מזמינה את כולנו לקבל את המציאות במקום להתווכח איתה, ולבנות שגרת קורונה

את פותחת בהתנהגותך, כאֵם לילדים, צינורות של רחמי שמים ושל הנהגה רחמנית כלפי כל עמ"י, גם במצבים בהם אנו כביכול מטריחים ומעייפים את הקב"ה

מסעדות, בתי מלון, מוזיאונים, גלריות ואולמות תרבות וספורט – אלו הם רק חלק מהמקומות שצפויים להיפתח בצ'כיה – המדינה הראשונה באירופה שהכריזה על חזרה מוחלטת לשגרה

כשכואב - צועקים! זה נכון. אבל למה לצעוק על הילדים, על הבעל? על האישה? על עצמנו? ניקח את מה שאנו עושים ונעביר את זה לקו הנכון, לתדר המדויק

השגרה שלי עכשיו הושבתה לגמרי. מהי השגרה החדשה שאצור לעצמי, כשהעולם כולו נעצר? חיזוק בימי קורונה

איך יוצרים שגרה נכונה בבית, איך עוברים את חופשת הקיץ בשלום, ואיך מתמודדים עם הרטבת לילה אצל מתבגרים?

היא לא הרגישה שהיא בסכנה. התרגלה לנח, למוכר, ולא הבחינה שהנוחות אליה היא התרגלה ערפלה את חושיה הדקים

עדיין חופשה, עדיין בין הזמנים, אבל הימים האחרונים הללו הם בדיוק הזמן הנכון להתחיל להתכונן לשגרה ברוכה

ניתן להציב מטרה רחוקה כל עוד הגדרנו מטרות קצרות טווח בדרך אל היעד. מטרות אלו מעניקות תגמול ותחושת התקדמות. חשוב שהאדם יחווה לא רק את הדרך אל האושר, אלא את האושר שבדרך

לפעמים אני מסתכלת על הבריאה שלך, ואני מבינה כמה אתה עצום וגדול! ואיך בלעדיך לא הייתי יכולה להזיז כלום. המכתב שלעולם לא יישלח

אם אימא שלו, שהייתה כזו, היום מנהלת בית, אולי הולכת ללמד בבית ספר, אולי יוצאת כל בוקר לעבודה במשרד או עושה משהו אחר, אז גם הוא יכול להצליח בסוף

האדם לא נמדד בימים הגדולים, ודאי לא בפרץ התעוררות של הימים הנוראים. עיקר העבודה והמבחן ברצף מעשים קטנים, בעבודה השגרתית הסיזיפית שלאורך זמן בונה את אישיותו ואת עולמו הרוחני בעולם הזה ובעולם הבא. הרב מנחם יעקבזון על פרשת השבוע

בשגרה הלא כל כך שגרתית שלנו, צריך לזכור להכניס גם את תשומת הלב אל הילדים ואת החינוך שלהם. איך עושים זאת?

השגרה יכולה לעיתים לאיים ממש. איך מצליחים לעבור את החורף השגרתי, ללא חגים שוברי שגרה, מבלי להישחק? 7 טיפים מצוינים

המועדים חלפו, השדים מתעוררים. המרוץ ממשיך. לא ידוע באיזה מצב אגיע לקו הסיום. אני מטה ראשי קדימה בחשש מה, לא ברור לי אם הגוף יישמע לי בכל רגע נתון, אם אאבד במסלול אנשים שפשוט בחרו להתחרות במקצה אחר

כשהילד שלי עולה כיתה, ולא מצליח להירדם בלילה, לא ידעתי בדיוק מה לעשות, ואפילו קצת כעסתי שהוא ער עד מאוחר, אבל אז הבנתי שגם לו מותר להתרגש. טור אישי

ועד ההורים היישובי הודיע כי אינו מסכים לפתיחת שנת הלימודים, לאור המצב הביטחוני והסיכון הכרוך בכך

אחרי משבר האנרגיה וחטיפי האנרגיה, הנה הפיתוח הבא: זריקות אנרגיה לימי הקיץ והחופש. מוכנות?

מהו כוחה של השגרה? ומה עושים כשזו נשברת? כיצד נשמור על הגבולות גם בזמנים טרופים כאלו?

למה לחשוב שהתקופה של אחרי החגים היא חזרה לשגרה אפורה, כשאפשר לראות בה פתיחה של סדר עבודה חדש ומשודרג?