ואפילו בשגרה שבתוך השגרה – בוודאי גם שם נמצא ה’ יתברך!

מדברים על תחילת הלימודים, אבל בינתיים רוב הילדים בבתים.

גם ההורים ברובם נמצאים בבית, מגוננים על עצמם ועל הילדים, שואלים את עצמם ללא הרף: "מתי יתחילו הלימודים?".

מצד שני, מעדיפים שלא יתחילו, כי מי יודע מה הילדים יביאו אתם הביתה.

כולם מבולבלים.

בתחילה זה היה נראה כמו חופשה ארוכה, אחר כך התברר שזו שגרה. שגרה בתוך שגרה.

ואין לזה סוף, ואין לזה קץ, ואין לזה תשובה.

כל אחד מכיר מישהו ממשפחתו שחולה, שסובל, שמתייסר או יותר מכך.

כמה קל לשקוע במרה שחורה. בצער, באבל ובשכול. בפרט שאנו בתקופה של הזכרת שכול.

ובכל זאת, אם נזכיר לעצמנו כל הזמן שאנחנו לא מבינים כלום, אבל יש מישהו שמנהל אותנו, יהיה לנו קל יותר.

וכפי שאנחנו קטנים לעומתו ומרכינים ראש מול הווייתו, כך גם ילדינו קטנים לעומתנו, מרכינים ראש מולנו. הם מחכים ומצפים למצוא אותנו חזקים. לא מיואשים, לא שבורים, לא רוטנים.

כשהם מוצאים שאנו כאלו, הם מקבלים כוח להמשיך להיות בסדר. לעשות כרצוננו ולחשוב על רעיונות מפתחים, מלמדים, משכילים וגם סתם חווייתיים.

אם הם מסתכלים עלינו ורואים חולשה, כעס שווא, מיאוס וייאוש – גם הם נהיים מלאי טינה, כעס, מריבה, זדון ואי שקט.

הורים מבקשים להתייעץ אתי באופן אישי על התקופה הזו. היא קשה להם, לא פלא.

אבל, בואו ננסה לשנות את ההסתכלות שלנו, ובעקבות כך לצאת לחופשי.

בואו נסתכל על המציאות בעיניים נכוחות. הלא לא כעסנו, עצבינו, כאבינו הנפשיים וצעקותינו יביאו את הבית להיות אחר, ואת המציאות להיות שונה. אז למה לחזור ולעשות אותם?

למה שוב להסתובב ממורמרים?

מדוע שוב להעיר לילדים?

למה עוד פעם לצעוק על הילד שלא התפלל?

מדוע עוד פעם לצרוח על הילדה שלא ניקתה את הבית, כפי שביקשנו ממנה?

כשכואב - צועקים! זה נכון. אבל למה לצעוק על הילדים, על הבעל? על האישה? על עצמנו?

בואו נצעק - לא "על", אלא "אל".

נישא ראשינו לשמיים ונתחנן על עצמנו.

פשוט ניקח את מה שאנו עושים ונעביר את זה לקו הנכון, לתדר המדויק. יש מקום לתחינה, לבכייה, לצעקה ולקריאה.

יש מקום אחר שבו עלינו להישאר שקטים, שלווים ורגועים ולא רק למען ילדינו, אלא גם למען עצמנו.

ואם נגענו בנושא התפילה.

הורים רבים שואלים אותי: איך גורמים לילד שבבית להתפלל?

אז לא תוכלו לתקוע לו את הסידור בכוח ביד ולקוות שיתפלל ובמלוא הכוונה, אבל אם יראה אתכם שופכים את מה שבלבכם, וצועקים מול האלוקים ולא מול האדם, הם ילמדו את ה"טריק" הזה, ויש סיכוי גדול שיגיעו גם הם לשם.