אמא, כך את חוזרת לשגרה שנראית בדיוק כמו ימי החגים

אמא, איך את מרגישה?

מה שלומך?

האם שאלת את עצמך שאלה זו לאחרונה?

אני מוצאת את עצמי אחרי החגים, בהם השקעתי הרבה מאמצים להכנת מאכלים טעימים ושמירה על אווירה טובה וחגיגית, עדיין צריכה לעשות אותם דברים, אפילו שאחנו כבר "אחרי החגים".

הילדים כולם בבית, ואני צריכה להמשיך להכין ארוחות ולשמור על אוירה טובה, סדר, ניקיון, ארגון, יואו.

אחד החיזוקים שקיבלתי השנה בימים הנוראים וממשיך ללוות אותי, הוא המאמר שקראתי על הפסוק "ה' צלך".

הקב"ה הוא כמו הצל שלנו. מה שאנחנו עושים, איך שאנחנו נוהגים - כך הוא נוהג איתנו.

ולא רק זה, אלא שבכוחנו להשפיע על כל עמ"י.

השכינה הקדושה היא כמו אם רחמניה שדואגת לילדיה.

כשאת, כאם, מרחמת על ילדיך, משפיעה עליהם טוב, מעניקה ומחייכת אף על פי שעייפו אותך כהוגן, אף על פי שהעלו את מפלסי העצבנות, אף על פי שהטריחו, והתאמצת בשבילם, ואת לא רואה את הסוף...

את גורמת ל"צל" לנהוג באותה צורה.

הקב"ה ברחמיו יעניק גם לך שפע וחיוך.

ולא רק לך!

את פותחת בהתנהגותך, כאֵם לילדים, צינורות של רחמי שמים ושל הנהגה רחמנית כלפי כל עמ"י, גם במצבים בהם אנו כביכול מטריחים ומעייפים את הקב"ה.

אז נכון שאנחנו נוחתים מ"הימים הנוראים", אבל אנחנו צריכות הרבה סבלנות וחשק לעשות שוב ושוב אותם דברים, ולהתמקד בתפקיד העיקרי שלנו, בלי להתבלבל. להעניק, לתת חבוקים ולטיפות לקטנים שמתעוררים בלילה ולגדולים שמחפשים תעסוקה ביום.

מאחלת לך הרבה הצלחה וכוחות, כדי שתוכלי למצוא את ההתרעננות וההתחדשות לעצמך ולילדיך!

פסי דבלינגר היא מרצה להעצמה אימהית pid38a@gmail.com