נאצים

על פי המסורת האלבנית, בֶּסָה היא "מילת כבוד" – התחייבות מוחלטת לשמור על הבטחה, גם במחיר חיים. מי שנתן בֶּסָה למישהו, חייב להגן עליו, להאכיל אותו, להסתיר אותו ולהיות נאמן לו ללא תנאי. הפרת בֶּסָה נתפסה במשך דורות כבגידה קשה, שעלולה להביא לחרם או אף לנקמת דם

אין דרך נוחה להגיד את זה, אבל נדמה לי שכמו שאמר המנהל: גם הגרמנים, להבדיל, היו טובים בתחומים האלו. אפילו טובים מאוד. ממש. ובכל זאת, לא המתמטיקה ולא האנגלית ולא הפיזיקה ולא המחשבים הם אלו שמנעו מהם מלהפוך לחיות אדם ולמפלצות

עוצמתה של פאוקר הייתה כרוכה גם באכזריות המשטר שאותו ייצגה. היא זוהתה עם ביצורו של הסדר הסטליניסטי ברומניה, עם חיסול יריבים פוליטיים, עם הלאמות, עם דיכוי של מוסדות עצמאיים ועם הכפפת רומניה באופן כמעט מוחלט לקו הסובייטי. במבט הזה, הכותרת "האישה החזקה בעולם" מקבלת צל אפל

מתחת לגבעת גיר תמימה למראה, נחצב בשקט אחד הפרויקטים המטורפים ביותר שיצאו מהדמיון החולני של המשטר הנאצי: תותח-על באורך של יותר מ-100 מטר, קבוע בזווית לעבר לונדון, שנועד להמטיר על הבירה הבריטית מאות פגזים ביום ממרחק של יותר מ־150 קילומטר. זה היה ה-V3, "נשק הנקם" השלישי של היטלר

מסמכים מודיעיניים שנחשפו בארגנטינה מעלים כי הרשויות ידעו על שהותו של יוזף מנגלה במדינה במשך שנים. למרות זאת, לא נעשה דבר כדי להביאו לדין על זוועותיו מתקופת השואה

אשתו של אלברט גרינג ביקשה ממנו שישנה את שמו, משום שהיא מתביישת לשאת שם כזה, אבל אלברט גרינג השיב ששינוי השם עשוי להתפרש כהכחשה ובריחה ממעשיו, והרי הוא לא עשה שום דבר רע. היה גרינג רע, והיה גרינג טוב, פשוט מאד

חקירה בינלאומית, שנפתחה לפני כשלוש שנים, העלתה שבנק שוויצרי סייע לפושעים נאצים. כעת, בארגנטינה התגלה חשד שאותם פושעים החזיקו ברשותם מאות מיליוני דולרים, אותם הפקידו בחשבונות בשוויץ

ראניה, מלכת ירדן, השוותה בכנס בגרמניה בין פעולות צה"ל בעזה לפשעי הנאצים במלחמת העולם השנייה. לדבריה, כשבכיר ישראלי הכריז על מצור מוחלט על עזה, הוא תיאר את האוכלוסייה כחיות אדם. ראניה: "אחרי השביעי באוקטובר, בכיר ישראלי שכנע את הציבור שאתה מתנהל עם חיות ואלימות תהפוך לא רק למקובלת, אלא לחיונית"

מפקד בית הספר היה אונטרשטורמפירר וילהלם רוזנבאום מהמבורג. עם הגיעו לעיר ציווה על כל היהודים בעיר "להירשם". היהודים ידעו בדיוק את משמעותו של הרישום, ולאן יוביל אותם. אך משפחת רוזנבאום היהודית לא חלמה כי גורלה ייחרץ מהר כל כך

באוקטובר 1943 נשלחו פרידמן ואחותו למחנה שקולנה. עם התקרבותה של תבוסת הגרמנים נראה היה כי הם עומדים לחסל את המחנה, לכן ברח פרידמן יחד עם כמה אסירים דרך תעלת הביוב, והסתתר בבית הקברות משך מספר שבועות

הגרמנים לא ידעו מי היא, אך ידעו שהיא פרטיזנית, נערה בת 16, בגיל תיכון. גילה הצעיר לא עניין אותם, כמובן, והם העבירו אותה במשך שלושה ימים סדרה מזעזעת של עינויים סאדיסטיים במטרה לגרום לה לגלות פרטים על חברי המחתרות הפרטיזניים. אבל הם לא הצליחו להוציא מפיה מילה אחת.

הזמנים לא היו פשוטים, אבל כל משתתפי הפגישה ידעו היטב למה הם מכניסים את עצמם. מעליהם, ברחוב, הדהדו נקישות המגפיים של שוטרי משטר וישי – השלטון הצרפתי החדש ששיתף פעולה עם הנאצים

שון וקרוליין מבריטניה גילו מתחת לביתם בונקר נאצי מתקופת מלחמת העולם השנייה. המבנה, שנמצא בעומק של שמונה מטרים מתחת לפני האדמה, הכיל פתח מילוט ואף כתובת בגרמנית שנועדה לחייליו של היטלר. "פשוט הופיעה דלת מתחתינו", סיפר בעל הבית

היטלר עצמו, כך נטען, הפך חשדן כלפי פרויקט הגרעין. נאמנותו למיתולוגיה הארית גרמה לו להגדיר את הפיזיקה הקוונטית, ובעיקר את תורת היחסות – שפותחו על ידי מדענים יהודים – כ"מדע יהודי", בלתי נאמן ובלתי ראוי

במאי 1941, חודש בלבד לפני תחילת מבצע ברברוסה, קיבל הס את ההחלטה המוזרה והנועזת: הוא יטוס לבדו בסודיות מוחלטת לבריטניה, ינחת שם ויציע לממשלת בריטניה הסכם שלום. הוא המריא במטוס מסוג ספיטפייר קל, צנח מעל סקוטלנד, ונלכד מיד בידי הבריטים

בלילה שבין ה-5 ל-6 באפריל, נפתח המרד המתואם. הגיאורגים תקפו את המפקדים הגרמנים, הרגו כארבע מאות חיילים במפתיע והצליחו להשתלט על רוב שטח האי, אך הם לא הצליחו להשתלט על סוללות תותחי החוף שהוצבו בקצה הצפוני ובקצה הדרומי של האי

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נחשבו הטמפלרים בעיני הבריטים ששלטו בארץ ישראל ל"נתיני אויב". היישובים הטמפלריים הוקפו בגדר תיל, והפכו למחנה מעצר הלכה למעשה, כאשר מידי פעם אף התבצעו חיפושים שכללו חיפושים גופניים לכל העצורים

מפקדי הכוחות האמריקאים ניסו לחפש רעיון שיהפוך את הקערה על פיה, ויעניק להם את נשק יום הדין. המצאה כלשהיא שתאיים על היפנים באבדון, ותגרום להם להיכנע.  אחד המפקדים, הגה רעיון גאוני

בליל ה-13 באפריל 1946 הכניס דיסטל חבר נוסף מאנשי הקבוצה אל תוך המאפייה. הם ערבו את הרעל בדבק, ובמשך שעות רבות עבדו ברציפות, והספיקו למרוח את הרעל על גבי 3000 כיכרות לחם שהיו מיועדות לאספקה למחנה השבויים