האיש שהציל יותר מ־30 אלף בני אדם מהנאצים ושילם על כך בעוני מחפיר

ארישטידש דה סוזה מנדש היה דיפלומט פורטוגלי, שכמו אוסקר שינדלר האירופאי - הפך לאחד המצילים הגדולים ביותר בתקופת השואה. 

איך זה שלא שמענו על האיש שהעניק אשרות מעבר לאלפי פליטים שנמלטו מהצבא הנאצי, למרות שנאסר עליו לעשות זאת? הפרטים אודות סיפורו המפעים עלו שוב לכותרות, לאחר שהתפרסמה ברשתות החברתיות תמונה שלו עומד לצד אדם בעל חזות יהודית חרדית, ככל הנראה מהקהילה היהודית דאז. 

החלטת להנפיק אשרות, בניגוד להוראת שליט המדינה דאז, הצילה יותר מ-30 אלף בני אדם, והשבוע, כשפורטוגל ציינה 141 שנה להולדתו - המוזיאון שהוקם לזכרו ממשיך לספר את סיפורו לדורות הבאים. 

איך הכל התחיל? בקיץ 1940 שימש סוזה מנדש כקונסול פורטוגל, בעיר בורדו שבצרפת. לאחר פלישת גרמניה הנאצית לצרפת זרמו לבורדו רבבות פליטים מכל רחבי אירופה. משפחות שלמות של יהודים, אינטלקטואלים, פוליטיקאים ומתנגדי המשטר, שניסו למצוא דרך מילוט לפני שהנאצים יגיעו גם אליהם.

הרחובות התמלאו באנשים מיואשים שחיפשו כל דרך להימלט אלא שבאותה תקופה, שליט פורטוגל אנטוניו דה אוליביירה סלזאר, הורה לנציגויות הדיפלומטיות שלא להנפיק אשרות מעבר, ללא אישור מיוחד ממשרד החוץ. סוזה מנדש הביט באלפי הפליטים שחיכו מחוץ לקונסוליה והחליט שאינו יכול לעמוד מנגד.

גם ילדיו התגייסו למשימה

בניגוד מוחלט להוראות שקיבל, הוא החל לחתום על אלפי אשרות שאפשרו לפליטים לחצות את גבולות צרפת, ספרד ופורטוגל ולהימלט מהנאצים. לדברי היסטוריונים, במשך ימים ארוכים הוא כמעט לא נח, וחתם על מסמכים ללא הפסקה, אך הוא לא פעל לבדו. עובדי הקונסוליה ובני משפחתו, ובהם ילדיו, סייעו לו למיין מסמכים, להכין אשרות ולעמוד בעומס האדיר שנוצר מול אלפי הפליטים. יחד הצליחו להציל כ־30 אלף בני אדם, ובהם כ־10,000 יהודים.

כיום מעריכים כי למעלה מ־750 אלף בני אדם ברחבי העולם הם צאצאיהם של האנשים שחייהם ניצלו, בזכות אותה החלטה אמיצה. אולם הסוף של הדיפלומט המוערך היה בכי רע: כאשר ממשלת פורטוגל גילתה את מעשיו, נפתח נגדו הליך משמעתי, הוא הודח מתפקידו, איבד את משכורתו ונאסר עליו לעסוק בשירות הציבורי.

גם בני משפחתו שילמו מחיר כבד. הם סומנו על ידי המשטר, התקשו למצוא עבודה וסבלו מחרם חברתי וכלכלי שעד מהרה הביא למפלתם. למרות שבעבר ביתו היה בית אמיד ומכובד, סוזה מנדש בילה את 14 השנים האחרונות לחייו בעוני מחפיר. הוא התקשה לפרנס את משפחתו הגדולה, שכללה 15 ילדים, ולעיתים אף נזקק לעזרת ארגוני סיוע יהודיים כדי להשיג מזון.

בשנת 1954 הלך לעולמו בעוני, מבלי שזכה לראות כיצד העולם מעריך את מעשיו. 

ההכרה הגיעה רק עשרות שנים אחר כך

שנים רבות לאחר מותו החלה פורטוגל להכיר בחשיבות מעשיו, ובהדרגה בוטלו ההחלטות שננקטו נגדו, שמו טוהר, והוא הוכר כאחד מגיבורי האומה. בשנת 2021 זכה לכבוד הגבוה ביותר במדינה, כאשר שרידיו הועברו לפנתיאון הלאומי של פורטוגל - המקום בו נטמנים אישים שעיצבו את היסטורית המדינה.

שנתיים לאחר מכן נפתח מוזיאון מיוחד בביתו ההיסטורי "קאזה דו פסאל", כדי לשמר את מורשתו. שמו של סוזה מנדש מושווה לא פעם לזה של אוסקר שינדלר, איש העסקים הגרמני שהציל כ־1,200 יהודים והונצח בסרט "רשימת שינדלר", אלא שלדברי אנשי המוזיאון בפורטוגל, היקף מבצע ההצלה של סוזה מנדש היה גדול בהרבה. לטענתם, אחת הסיבות לכך ששינדלר מוכר יותר היא הסרט שהפך את סיפורו למפורסם ברחבי העולם, בעוד שסיפורו של הדיפלומט הפורטוגלי עדיין אינו מוכר באותה מידה.