אפרת ברזל

"אני אוהב את מדיניות הפטל שלך", הוא הוסיף, וזה כאילו לא היה קשור, אבל היה הכי קשור

אני לוחשת לקטנה היחפה עם הפיג'מה, "יומן לתלמיד יש לך? יומן חוגים, משהו?". היא מושכת בכתפיים, ואני מחליטה שעם ברכת החודש ועם מוסף אני כבר אחכה לאחרי שהבנים יחזרו הביתה

בעקבות הטור בעלון השבת של הידברות, אפרת ברזל משוחחת עם הילה טאובר, מטפלת זוגית ומשפחתית, מטפלת פרטית ומדריכת הורים, על בירורים אמיתיים בשידוכים, ועל השאלות הנכונות

אף טאלנט פילוסופי לא מתיימר להסביר את הרגעים האלה, כי גם להם ברור שיש כאן מהלך שמיימי. זה רק לא מסתדר להם עם עוצם, כוח, והצורך להוכיח את הכל באופן שכלי

אפרת ברזל משוחחת עם הרבנית רחל פרץ על השורש לקלקול בזוגיות. מהי עבודת הנפש היהודית הזוגית כדי כן להצליח? וגם: די לפמיניזם השקרן. כולנו זקוקות לאהבה של בנות

כאלה תחומי סגנונות מעניין לברר בשידוכים. אלה הדברים שיוצרים את הדבר המופלא הזה, שנקרא חיים משותפים

כשכולן הלכו, חשבתי לעצמי איך לפעמים, דווקא בשמחות הגדולות אנחנו לא מרוכזות, לא קולטות, עסוקות בשמלות, פרחים, "איזה יופי שבאתם" ובנעליים שלנו, הלא נוחות. כמה כולנו מתקיימות בפועל, מאוספי שמחות קטנות. מרגע ועוד רגע שאנחנו בונות לעצמנו דרכם התקדמות של חיים

אפרת ברזל משוחחת עם רבקה תמים, שנמצאת בסאן פאולו, על הענקה, על הורות ועל זוגיות

קצת מעליב להיות עפר, אבל שתקתי. ניסיתי להזדהות. בענווה לשהות. היא לא אכזבה. המשכנו לחכות לרופאה, והיא סיפרה לי משהו שאני בעצמי שכחתי

זה שאתה מתקשר לאמא, מרגיש בנוח לשתף אותי בשובבות שלכם, זה עשה לי שמחת הלב

זה אנושי. זה בונה, אבל גם יכול להציק ולהרוס: תחרות, קנאה, והשוואה בין בנות, בתים ושיטות הורות. אפרת ברזל בשיחת עומק עם בתה, מאיה

"אני לא מוציא אותך בקידוש. תסתדרי". אפרת ברזל משוחחת עם ציפי לוי, עו"סית קלינית, על רוחניות אלימה, ועל אלימות רוחנית בין בני זוג

למה רגע האושר שמביאה עמה הצלחה רוחנית זוכה פחות לתהילה מאשר משך זמן העמל המושקע בלהגיע אליה?

אפרת ברזל ואיה קרמרמן מדברות שיחת חברות על אמא רחל - דרך אמהות בכלל, אמונה, והרחל הקטנה שבתוך כל אחת מאיתנו

שתי חברות נפגשות: חרדית מבני ברק ותל אביבית לא דתיה. בספרה (האמיתי) של אפרת ברזל "עכשיו אני מתפללת" הן מדברות על הורות, על זוגיות ועל מה שכואב לעם ישראל. טור המלצה על ספר שפותח את הלב

מה בא בך באותם הרגעים שבהם היה אמור לבוא בך יצר השגיאה? מה את מרגישה במקום החדש, היכן שבעבר היית מרגישה אחרת?

"אין כמו לחם וחמאה", הוא אמר. "עם כל השפע במקום, לא צריך יותר מזה כלום. ככה זה בכלל בחיים"